מאמרי מערכת

למנוע אירועים מוחיים ולשמור על בריאות כלי הדם והמוח/מאמר אורח מאת פרופ' דויד טנה (*)

17/10/2019

שבץ מוחי הינו אירוע חמור וגורם מוביל לנכות נוירולוגית קשה ולכן חשוב לדעת שברוב המקרים שבץ מוחי הוא אירוע שאפשר למנוע. ככל שנכיר טוב יותר את גורמי הסיכון לשבץ המוח, את הדרכים לאיזונם ונקפיד על אורח חיים בריא (פעילות גופנית סדירה, דיאטה ים־תיכונית, שמירת משקל גוף תקין והימנעות מעישון) כך נוכל להפחית את מספר אירועי השבץ המוחי ולשמור על בריאות המוח.

 

סימנים לשבץ מוחי מופיעים לרוב בפתאומיות ויכולים להופיע בצד אחד של הגוף – חולשה בגפיים או בפנים, הפרעה בדיבור או בהבנה, קשיי ראייה והפרעה בשיווי המשקל הם הנפוצים שבהם.

 

מהרגע שמתרחש שבץ מוחי ובכל דקה שעוברת הנזק שנגרם לכלי הדם במוח הולך וגדל, ולכן ככל שהמטופל יקבל את הטיפול הרפואי בשלב מוקדם יותר כך סיכויו להגיע להחלמה טובה יותר יגדלו. לכן מי שמזהה סימני שבץ צריך להזמין אמבולנס בדחיפות. בידי רפואת המוח המתקדמת כיום קיימות אפשרויות טיפול יעילות לחולים שלוקים בשבץ מוח חד. צוותי הטיפול הנמצאים במרכזים הפרושים בבתי החולים בישראל יכולים למנוע נזק חמור אם באמצעות טיפול וורידי להמסת קריש הדם שחוסם את זרימת הדם למוח או באמצעות צנתור מוח ושליפת קריש הדם החוסם, וכן לרשות הצוותים היום טכנולוגיות הדמיה מהירות ומתקדמות לאיתור האזור הפגוע במוח והאזור שעדיין בר הצלה.

 

אך יותר מכל טיפול, חדשני ככל שיהיה, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אירוע מוחי היא למנוע אותו, מדובר במשימה אפשרית בהחלט שכן כ-80% מאירועי השבץ המוחי ניתנים למניעה. יתר על כן, כשליש מנטל הדמנציה (קיהיון) ניתנת למניעה או לכל הפחות לדחייה וזאת בעיקר באמצעות מניעת מחלות כלי דם מוחיים וארועים מוחיים. 

 

הסיבות לאירוע מוחי מגוונות ומחייבות בדיקות לבירור סיבת האירוע והתאמת הטיפול המניעתי בהתאם. הסיבות להיווצרות אירוע מוחי תלויות גיל וייחודיות באנשים צעירים. חולים לאחר אירוע חולף או קל נמצאים בסיכון גבוה לאירוע מוחי חוזר מוקדם ולכן חשובה הערכה דחופה. מניעת אירוע מוחי ואירועים מוחיים חוזרים דורשת מיומנות מיוחדת באבחון סיבת האירוע, בהתאמת טיפולים ובבדיקות מעקב.

 

תסחיפים מוחיים שמקורם מהלב הינם סיבה נפוצה לאירוע מוחי הדורשת ברור והערכה ייחודיים. אבחון הפרעת קצב המכונה פרפור פרוזדורים הינה חשובה ביותר הואיל ובמקרים אילו הטיפול למניעת אירוע מוחי הינו בעזרת תרופות נוגדות קרישה חדישות ויעילות. לעתים, כאשר לא ניתן לטפל בנוגדי קרישה,  נדרש צנתור לב טיפולי לשם אטימת אוזנית העלייה השמאלית. באנשים צעירים לאחר אירוע מוחי שנגרם עקב קריש דם שעבר דרך נקב קטן במחיצה בין עליות הלב (חלון סגלגל פתוחPFO ;) ונישא עם זרם הדם אל המוח נדרשת סגירת צינתורית של הנקב הבן-עלייתי.

 

התקשחות כלי הדם המוחיים והיווצרות טרשת עורקים בכלי הדם הצוואריים והמוחיים מגדילה את הסיכון לשבץ מוחי ומאיצה אף היא התפתחות דמנציה. כיום ישנן תרופות מצוינות ויעילות לטיפול ביתר שומני הדם וביתר לחץ דם ובסוכרת המאיצים התהוות טרשת עורקים. במקרים נבחרים של היצרות קשה, טיפול ניתוחי להסרת הרובד הטרשתי או טיפול בצנתור כלי הדם והתקנת תומכן (סטנט) יכולים להקטין את הסיכון לשבץ מוחי.

 

כמובן יש לציין כי בנוסף לאיזון סוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם חשובה הקפדה על אורח חיים בריא. ההמלצה היא להתחיל את תהליך השמירה על מוח בריא עוד בילדותנו. במחקרים רבים הוכח כי שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה ים-תיכונית, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מעישון, פעילות מנטלית ולימודית מאתגרת לאורך רצף החיים וקשרים חברתיים ענפים מסייעים לשימור תפקוד מוחי תקין בערוב ימינו.

בקריה הרפואית רמב"ם החל לפעול מכון רב-תחומי אשר מאגד את הפעילות הקלינית, המחקרית והאקדמית בתחום שבץ המוח ובתחום הנוירולוגיה הקוגניטיבית והפרעות זיכרון וריכוז לשם שמירת בריאות המוח.

 

(*) הכותב הוא פרופ' דוד טנה, מנהל המכון לשבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם ויו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<