מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי שיעורי דמם תוך-מוחי לא ירדו במהלך השנים האחרונות, כפי שתועד עם אירוע מוחי איסכמי, וכי בקשישים שיעורים אלו מצויים במגמת עליה.
מטרת המחקר הייתה לבחון את מגמות היארעות דמם תוך-מוחי, להריך את שיעורי ההיארעות של דימומים תוך-מוחיים בחלוקה לפי מיקומים עמוקים ואונתיים ולאפיין גורמי סיכון ספציפיים למיקום הנגעים.
המחקר הפרוספקטיבי כלל בסך הכול 10,333 משתתפים ממחקר Framingham Heart Study, מהם 5,209 משתתפים במחקר המקורי (גילאי 28-62 שנים) ו-5,124 צאצאים (גילאי 5-70 שנים).
החוקרים מדווחים על 129 מקרים של דימום תוך-מוחי ראשוני בתקופת המחקר, עם שיעורי היארעות של 43 מקרים לכל 100,000 שנות-אדם. שיעורי ההיארעות הלא-מתוקנים עלו עם הזמן, אך שיעורי ההיארעות המתוקנים לגיל הדגימו ירידה קלה משנת 1987.
ניתוח הנתונים לפי גילאים הצביע על המשך עליה בהיארעות דימום תוך-מוחי בקרב אלו בגילאי 75 שנים ומעלה, עם שיעורי שהגיעו ל-176 מקרים לכל 100,000 שנות-אדם בשנים 2000-2016.
באופן כללי, מאמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת חלה התייצבות בשיעורי דמם תוך-מוחי. השיעורים השתטחו, אך לא זוהתה ירידה גדולה בשיעורי דמם תוך-מוחי במהלך 30 השנים האחרונות כפי שתועדה עם אירועים מוחיים איסכמיים. בפרט, זוהתה עליה בשיעור מקרי דמם תוך-מוחי משנת 1985 בקשישים מעל גיל 75 שנים, בעוד שבאלו מתחת לגיל 75 נרשמה ירידה קלה בשיעור המקרים.
החוקרים מציינים כי במהלך תקופת המחקר נרשמה עליה של פי שלוש בהיקף השימוש בנוגדי-קרישה, מ-4.4% בשנים 1987-1989 ל-13.9% בשנים 2000-2016.
שיעורי ההיארעות הצביעו על עליה משמעותית עם הגיל הן בדימומים עמוקים והן בדימומים אונתיים. ממצאים אלו מעידים כי יש מקום לאיזון אגרסיבי יותר של לחץ הדם, שהינו אחד מגורמי הסיכון ההפיכים לדימום תוך-מוחי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לצד העליה בהזדקנות האוכלוסייה יש להתכונן גם לעליה במקרי דמם תוך-מוחי.
JAMA Neurol. 2020. Published online June 8
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!