חדשות

מספר גורמים עשויים לסייע בחיזוי אירועים לבביים בחולים שנטלו מנת-יתר (מתוך כנס ACEP)

05/11/2020

 

מספר גורמים עשויים לסייע בזיהוי חולים שנטלו מנת-יתר המצויים בסיכון מוגבר לדום לב, הלם, הפרעות קצב חדריות, או נזק לשריר הלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Emergency Physicians.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אירועים לבביים עשויים להתפתח בעד 16% מהאשפוזים בשל מנת-יתר אקוטית בקרב חולים הפונים לחדרי מיון. בעבר הם יצרו מודל חיזוי סיכון על-בסיס נתונים מחולים שפנו לחדרי מיון בשל מנת-יתר, לו היה ערך מנבא שלילי של 97.1.

 

מודל הסיכון הקודם התבסס על מדגם שכלל 459 חולים שפנו בשל מנת-יתר לחדר מיון וכלל שלושה גורמי סיכון: נוכחות מחלת לב (מחלת עורקים כלילית או אי-ספיקת לב), נוכחות חמצת מטבולית (ביקרבונט מתחת ל-20 מיליאקווילנט/ליטר) והארכת מקטע QTc או מקטע QTc של מעל 500 מילי-שניות באק"ג ראשוני בחדר המיון.

 

כעת החוקרים ביקשו לתקף את המודל המנבא במדגם חיצוני גדול. הם בחנו את הנתונים לאורך 3 שנים (בין 2017 עד 2019) מרשת Toxicology Investigators Consortium Network and Registry, הכולל מידע אודות פניות לחדרי מיון בשל מנת-יתר.

 

החוקרים זיהו 21,793 חולים מעל גיל 18 (גיל ממוצע של 39 שנים, 50.3% נשים) שנים להם ניתן ייעוץ מיחידת הרעלות בחדר המיון בשל חשד למינון-יתר של תרופה. מבין אלו שנכללו במחקר, 27.7% דיווחו על מחשבות אובדניות.

 

ממדגם זה זיהו החוקרים 845 משתתפים שפיתחו לפחות סיבוך קרדיווסקולארי אחד (10.7%). מבין אלו, 348 חולים אובחנו עם נזק לשריר הלב, 529 פיתחו הלם, 81 אובחנו עם הפרעות קצב לב ו-183 אובחנו עם דום לב.  בסך הכול תועדו 131 מקרי תמותה, עם שיעורי תמותה של 1.7%.

 

מניתוח הנתונים עולה כי הסיכון לסיבוך קרדיווסקולארי במדגם זה היה גבוה פי 2.3 בחולים עם מחלת לב, פי 3.3 באלו עם ריכוז ביקרבונט של עד 22 ופי 2.6 בנוכחות מקטע QTc של 500 מילי-שניות ומעלה.

 

החוקרים מדווחים כי בנוכחות שני גורמי סיכון ומעלה הספציפיות של המודל עמדה על 96.4%, עם ערך מנבא חיובי של 4.33. נוכחות כל אחד מהגורמים הללו לוותה בעליה מובהקת סטטיסטית של פי 5.8 בסיכויים לסיבוך קרדיווסקולארי.  

 

בהשוואה למחקר המקורי עם מדגם משתתפים גדול יותר, הרגישות, סגוליות וערך מנבא שלילי היו דומים. דרושים מחקרים נוספים במטרה לבחון את שילוב המודל הנ"ל בשימוש קליני וכן להעריך גישות טיפול שונות לאוכלוסיות חולים אלו בסיכון גבוה.

 

מתוך כנס ACEP

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<