חדשות

הכניסה לסגר שאושר בקושי בוועדת הכנסת היום עם ממוצע שבועי של 3,272 מאומתים ליום, מקדם הדבקה 1.22 , 601 חולים קשים ו-50% מהאוכלוסייה ''אדומה וצהובה''

28/12/2020

מאת מערכת אי-מד

נתוני היממה האחרונה של התפשטות הקורונה המוצגים כאן חשובים במיוחד שכן יהוו בסיס להשוואה לאור הסגר שהחל אתמול.

כפי שניתן לראות מדו"ח אגף המודיעין  מגמת העלייה נמשכת ע"פ מס' הנדבקים ליום בממוצע שבועי נע, כשמקדם ה-R מוערך כעת ב-1.22 .

שיעור המאומתים החיובי היה אמש 4.9% ובממוצע שבועי מגיע כבר ל-4.4% ונמצא במגמת עלייה.  מספר החולים הקשים עלה ל-601 ונמצא במגמת עלייה.

מדו"ח מגן ישראל  ניתן לראות עוד שהתפשטות הנגיף בארץ ע"פ סיווג הרמזור המוצגת כאן

על התפשטות נרחבת. כ-50% מכלל האוכלוסייה נמצאים ביישובים אדומים וכתומים, המהווים קרוב ל-80% מכלל הנדבקים.

מקדם ההדבקה ע"פ מגזרים המוצג כאן ניתן לראות ירידה במקדם ההדבקה במגזר החרדי, אם כי הוא עדיין גבוה משמעותית מזה של האוכלוסייה הכללית והערבית.

מחברי דו"ח אגף המודיעין מסכמים כך :

לתת כתף - ישראל ממשיכה במבצע (כ- 400 אלף חיסונים עד כה, 47 אלף בממוצע יומי בשבוע האחרון) וממוקמת במקום הראשון בעולם במספר החיסונים לנפש. עובדה זו מעוררת אופטימיות להמשך, אך לא צפויה להשפיע מהותית על מהלך המגיפה עד שלהי החורף הנוכחי. על מנת לשפר את ההתמודדות עם המגיפה יש להמשיך ולהתחסן בקצב גבוה ככל הניתן; בנוסף, יש לעשות מאמץ משמעותי להשלים את חיסון האוכלוסייה המבוגרת (בני 60 ומעלה) מהר ככל האפשר, על מנת להגן עליה. להבנתנו, ניתן להשיג יעד זה תוך כחודש וחצי, בהינתן מדיניות מתאימה. יש לזכור כי גם המבוגרים שקיבלו מנת חיסון ראשונה אינם מוגנים באופן מלא מהמחלה עד להשלמת מנת חיסון שניה ועלולים לחלות קשה אם יידבקו; לכן יש להמשיך להימנע ממגע קרוב עם קבוצות הסיכון לתחלואה קשה.

 ●תחלואה - שיעור החיוביים נמצא במגמת עלייה מזה כמה שבועות ואף הכפיל את עצמו בתוך חודש, נתון המעיד על עלייה משמעותית בהתפשטות התחלואה בקהילה. על מנת לקצר ככל הניתן את משך ההגבלות אשר יישומן יחל השבוע, יש לעצור את היקף ההדבקה הגבוה. לשם כך יש לצמצם התקהלויות, לאוורר היטב חללים סגורים, להקפיד על עטייה נכונה, נרחבת ושיטתית של מסכות תקניות, המכסות היטב את הפה והאף ולקיים את שאר הנחיות ההתנהלות המחייבות בתקופת הקורונה.

בעולם - מבצע החיסונים באנגליה, בארה"ב ובקנדה נמשך והחל מבצע החיסונים באירופה (עד כה התחסנו מעט יותר מ-3 מיליון איש בחיסונים מערביים). מדינות רבות ממשיכות במדיניות הריחוק החברתי ובהטלת הגבלות גם לאחר תחילת מבצע החיסונים, כדי להימנע מהתפרצויות נרחבות.

 ●זן הנגיף המוטנטי - מדינות רבות סגרו בשבוע האחרון את שעריהן לנכנסים מבריטניה ומדרום אפריקה על רקע גילוי זני הנגיף החדשים, שנראה שהינם מדבקים הרבה יותר. לצד זאת, מפתחות החיסונים המובילים ושורת מדענים בולטים בעולם העריכו שמוטציות אלו לא צפויות לפגום ביעילות החיסונים ובימים אלו נבחנת סוגייה זו לעומק בסדרת ניסויים שממצאיהם צפויים להתפרסם בקרוב. עד כה, זוהו בישראל בוודאות נשאים בודדים של הזן הבריטי, אך נראה שהיקף הנשאים בארץ גבוה משמעותית.

אגף המודיעין אף ממליץ לשקול הגדלת כמות בדיקות מהירות בדומה למה שנעשה בסלובקיה . במסמך שממתפרסם היום  ממליצים המחברים : "על רקע כניסתה של ישראל לסגר, מומלץ לבחון את שילובן של בדיקות רבות ככל האפשר הממוקדות במגעים, ובאזורי תחלואה - במטרה לנסות לצמצם את משך הסגר או להגביר את הישגיו לטווח הארוך."

הערת המערכת: כפי שדווח כעת אישור הסגר ע"י ועדת החוקה עבר בקושי עם 8 בעד נגד 7 מתנגדים.  מבלי להיכנס לשיקולים הפוליטיים של התומכים והמתנגדים, נראה שגם בציבור ובתקשורת יש עדיין מחלוקת קשה באשר לנחיצות הסגר, במיוחד כשבמקביל מתקיים מבצע ההתחסנות בקצב מצוין.

הרציונל של משרד הבריאות והפרוייקטור להטלת הסגר הנוכחי מבוסס על כך שברמת התחלואה הנוכחית ובקצב ההדבקה הקיים נגיע תוך שבועות ספורים לרמות מאוד גבוהות של נדבקים ושל חולים קשים, באופן שעלול להוביל לקריסת מערך האשפוז. ולכן, מכיוון שהמאמצים לעצור את ההתפשטות באמצעים דיפרנציאליים נכשלו עדיף סגר קצר יחסית כאשר המערכות עדיין מתפקדות מאשר להיקלע לקטסטרופה מבחינת תחלואה שממילא תוביל גם לקטסטרופה כלכלית, ולכן החישובים שנעשו על עלות הסגר מול החיסכון בחיים (10 מיליארד ש"ח לטובת הפחתת תמותה של 500 אנשים, כפי שהציגה מירב ארלוזורוב במאמרה בדהמרקר אתמול) לא בהכרח רלוונטיים שכן המשמעות (הבריאותית, כלכלית, חברתית)  של הגעה למצב של אי ספיקת מערכת האשפוז גבוהים מאוד ומצדיקים את ה"השקעה" בסגר.  מעבר לכך, במשרד הבריאות טוענים שהשימוש במילה סגר אינו מוצדק:  מערכת החינוך פועלת , הרבה מקומות עבודה ממשיכים לפעול, ובהתאם גם עלות הסגר. 

המתנגדים לסגר סבורים שעדיין למרות העלייה בהתפשטות ניתן להפעיל אמצעים דיפרנציאליים ולעצור/להאט את העלייה בהדבקה ובתחלואה כך שתוך כחודש-חודש וחצי , כאשר מרבית האוכלוסייה שבסיכון בישראל תהיה כבר מחוסנת אפשר יהיה להתחיל לחזור פחות או יותר לשגרה, ולהימנע מהנזקים של סגר נוסף.

קשה להכריע בוויכוח כזה, ונראה שלאור אי הוודאות גם שימוש במודלים מתוחכמים המציגים תרחישים בהתאם לא בהכרח יכול לקבוע ברמת וודאות גבוהה איזו החלטה נכונה יותר גם מבחינה בריאותית חברתית וכלכלית. במצבים כאלה הנטייה הטבעית היא לבחור בגישה השמרנית והבטוחה יותר, ובמקרה הזה , הבחירה בסגר.

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<