חדשות

תיקון הראיה בקשישים בבתי אבות מביא להקלה על תסמיני דיכאון (Arch Ophthalmol)

22/11/2007

 

ממחקר חדש, שפורסם בגליון נובמבר של Archives of Ophthalmology, עולה כי מחווה פשוטה של מתן משקפי ראיה מתאימים לקשישים בבתי אבות אינה משפרת רק את הראיה, אלא גם מקלה על תסמיני הדיכאון ומשפרת את הבריאות הפסיכולוגית.

 

שיעור הפרעות הראיה בקשישים בבתי אבות גבוה פי 3-15 בהשוואה למבוגרים המתגוררים בקהילה, למרות העובדה שכשליש מהפרעות הראיה הללו הפיכות.

 

החוקרים טוענים כי השיעור הגבוה של הפרעות ראיה הוא מדהים. קיימות כ"כ הרבה הפרעות ראיה כרוניות של זקנה, שאינן הפיכות במלואן, אך הפרעות דוגמאת קוצר-ראיה, רוחק-ראיה, צורך במשקפיים לראיה לקרוב, אינן נמנות עליהן. כיום אין טיפול רוטיני בעיניים בקשישים בבתי אבות, והבעיה היא שאנשים עם הפרעות ראיה מצויים בסיכון מוגבר לדיכאון. שיעורי הדיכאון בבתי אבות עומדים על 43%.

 

במחקר הנוכחי השתתפו דיירים ב-17 בתי אבות בגיל 55 ומעלה, עם הפרעת ראיה רפרקטיבית (Myopia, Hyperopia, Presbyopia) בעין אחת, או בשתיהן, ויכלו להשיב על שאלות פשוטות בנוגע לראיה. המשתתפים השלימו שאלונים להערכת איכות החיים, והחוקרים מדדו את תסמיני הדיכאון באמצעות סולם GDS (Geriatric Depression Scale).

 

לאחר ההערכה הראשונית, כל משתת, בחר מסגרת משקפיים ללא תשלום. המשתתפים נבחרו באקראי לקבוצה "מיידית", שקיבלה משקפיים בתוך שבוע, או "מושהית", שקיבלה את המשקפיים רק חודשיים מאוחר יותר.

 

לקשישים בשתי הקבוצות היו מאפיינים דומים בנתונים הדמוגרפים והרפואיים. בממוצע, המשתתפים היו בשנות השבעים לחייהם, עם 5-6 מחלות רקע. הפיזור של טעות רפרקטורית היה דומה בשתי הקבוצות.

בסופו של דבר, 78 קשישים חולקו לקבוצת הטיפול המיידי ו-64 לקבוצת הטיפול המושהה.

 

במעקב, החוקרים מצאו כי בקבוצת הטיפול המיידי, מדד GDS הממוצע עמד על 3.6, בהשוואה ל-4.9 בקבוצת הטיפול המושהה. בממוצע, חל שינוי של 1.5 תסמינים, החוקרים מציינים כי אולי הנתונים לא נשמעים כשינוי משמעותי, אך חלק מהמטופלים זוכים להשפעה רבה יותר מאחרים. אמנם היתה השפעה מתונה, אך עקבית.

בקבוצת הטיפול המיידי היו מדדים גבוהים יותר בראיה הכללית, קריאה, מצוקה פסיכולוגית (דוגמאת דאגה ותסכול), פעילויות ותחביבים, ואינטראקציה חברתית.

 

גורם אחד שעשוי לתרום לשיעורים הגבוהים הללו של הפרעות ראיה, היא התחושה השוררת בקרב צוותים רפואיים ואחרים לפיה קשישים בבתי אבות לא ירוויחו מטיפולים לשיפור הראיה בגלל הפרעה קוגניטיבית. הפרעות תקשורת בקרב הצוותים הרפואיים יכולים גם הם לשחק תפקיד. רק כמחצית מבתי האבות בארה"ב מדווחים על חוזים עם שירותי ראיה.

 

החוקרים סבורים בנוסף כי בני משפחה עשויים להתייחס להפרעות ראיה בעדיפות נמוכה בסדרת הבעיות של אהובם. עם זאת, למרות המחלות הכרוניות הקשות של קשישים בבתי אבות, שרובם קשורים בדמנציה, חשוב להבין את חשיבות הראיה, שרק מוסיפה תסכול נוסף כאשר מאבדים אותה.

 

קשישים בבתי אבות בילו זמן רב בקריאה, צפייה בטלוויזיה, אינטראקציה עם אחרים ותחביבים. מרבית עבודתם היא עבודה מקרוב, ולכן חשוב מאוד לתקן את הפרעת רוחק הראיה על-רקע זקנה.

 

במרבית המקרים, מגבלות כלכליות אינן מונעות מהקשישים הללו לקבל משקפיים. תיקון הראיה מכוסה ע"י Medicaid, ומרבית הקשישים בבתי אבות (68%) מבוטחים ב-Medicaid או כיסוי דומה. לפיכך, אין צורך בשינוי מדיניות גדול בכדי לספק משקפיים לתיקון ראיה לבתי אבות.

 

Arch Ophthalmol. 2007;125:1471-1477

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<