ראיון החודש – פרופ’ זמיר הלפרן

 פרופ’ זמיר הלפרן הוא אנטיתזה לתפיסה לפיה כדי להיות מצליח עליך להיות איש קשה, קשוח ומפחיד….זמיר הלפרן הוא איש נעים הליכות, חייכן ומשרה אווירה טובה ונעימה, ואולי זה דווקא סוד הצלחתו…

אז בחדרו החדש כסגן מנהל בית החולים, כאשר על שולחנו מסך בו הוא יכול להשקיף על מחלקת המכון הגסטרואנטרולוגי, קיימנו את הראיון.

שאלה: אולי נתחיל דווקא בהיסטוריה שלך ….האם אתה , פרופ’ הלפרן , מאותם רופאים שמגיל 4 כבר ידעו שהם יהיו רופאים או שזה משהו שהתפתח יותר מאוחר ?

תשובה: אני למדתי רפואה במסגרת העתודה האקדמית ובאמת זו היתה מחשבה מגיל צעיר. הלכתי ללמוד במגמה ביולוגית מתוך מחשבה כזאת, הנושא עניין והיתה אוירה כזאת גם במשפחה. אבל היום במחשבה לאחור אני לא משוכנע שהשיקולים הישירים ללמוד רפואה בגיל כל כך צעיר הם נכונים.

כפי שאתה יודע יש 2 מגמות בעולם ללמוד רפואה דרך אחת היא להתקבל לבית הספר לרפואה בגיל שלאחר צבא או בעתודה אקדמאית והדרך השניה היא לסיים ראשית תואר ראשון כללי ואחריו לימודי רפואה, שזו גישה שלדעתי מומלצת יותר.

אני חושב שאדם צריך קודם כל ללמוד שלוש או ארבע שנים לימודים כלליים לתואר ראשון ולאחר מכן ללמוד רפואה, לראות האם המקצוע מתאים לו.

לשמחתי, במקרה הפרטי שלי, משנה לשנה אני יותר אוהב את המקצוע ואני חושב שהבחירה שלי היתה טובה, אבל אני מכיר הרבה אנשים במקצועות האלה שהם אומללים… ואני חושב שעדיף להגיע למקצוע הזה, שהוא דורש בגרות נפשית ובשלות, לאחר לימודי תואר ראשון בביולוגיה מדעי החיים.

שאלה: מדוע בחרת דווקא בהתמחות בגאסטרואנטרולוגיה?

תשובה: במסגרת הלימודים היה לי ברור שאני לא מעוניין להשקיע את עצמי בלימודי המקצועות הכירורגיים, ואהבתי ללמוד את הרפואה הפנימית.

היה לי ברור שאני מעדיף להתמקד מבחינת אישיותי ויכולותי ולהגיע להישגים במקצוע ספציפי, מאשר להיות פנימאי ולהתרכז בידע רחב על כל האספקטים של הרפואה.

הסיבה בשלה בחרתי דווקא בגאסטרואנטרולוגיה הינה משיקולים אישיים, פגשתי באותו הזמן את פרופ’ רחמילביץ, שהיה אחד ממורי ובדיוק חזר אז מארה”ב והוא שכנע אותי שגאסטרואנטרולוגיה זהו תחום חדשני ומעניין, ואני לא מתחרט על ההחלטה הזאת, אך באותה מידה הייתי יכול לבחור בכל מקצוע על פנימי אחר כמו קרדיולוגיה, ריאות או אנדוקרינולוגיה ולהגיע לאותה רמת סיפוק בכל אחד מהמקצועות הפנימאים האחרים.

שאלה: היכן באמת נמצאים כיום האתגרים הגדולים של מקצוע הגסטרואנטרולוגיה ?

תשובה: הגסטרואנטרולוגיה היום זה מקצוע הכולל בתוכו הרבה מאוד תחומים. המקצוע מתרכז במחלות דרכי העיכול והכבד באבחונן, מניעתן, בטיפול בהן. מספר האיברים שהגאסטרואנטרולוגיה מטפלת בהם הינו רב יותר: לוע, ושט, פה, תריסריון, קיבה, מעי דק, מעי גס, כבד, מרה, לבלב זהו מספר האיברים הגדול ביותר בדיספלינה אחת ולכן, המקצוע מאפשר להתפתח בהרבה מאוד כיוונים. האתגרים הגדולים שאנו מתעסקים בהם בשנים האחרונות ובבאות לבוא, קשורים בשיפור העצום שיש לנו בשיטות האבחון, הטיפול והמניעה.

ההתקדמות הגדולה ביותר בגאסטרואנטרולוגיה מבחינה אבחונית היתה בעקבות פיתוח המכשיר הפייבר אופטי הגמיש שאפשר בעזרתו להכנס לכל מערכת העיכול ולהדגים את חלקה הפנימי של מערכת העיכול, ובעתיד יהיו לנו מכשירי US שיאפשרו בנוסף להדגים את הרקמות לעומקן.

המכשיר הראשון שכבר קיים כיום הוא האולטראסאונד האנדוסקופי, ואנו עומדים בפני פיתוח מכשירים נוספים שמבוססים על ספקטרוסקופיות, פלורסנציה, MRI ,CT שיאפשרו להחדיר אותם דרך האנדוסקופ ויוכלו להדגים את מערכת העיכול על כל שכבותיה ואף עמוק מהן ברזולוציה מדהימה כך שיתאפשר לזהות פתולוגיה מוקדם אולי עוד בשלבים גנטיים ראשונים.

שאלה: הגלולה הוירטואלית ?

תשובה: הגלולה החדשה לא משפרת את הדגמת הרקמות לעומק, אלא באפשרות להדגים את מערכת העיכול באופן לא חודרני והיא מצטרפת לדור חדש של בדיקות חדשות לא חודרניות כמו הקולונוסקופיה הוירטואלית. בנוסף לאבחון אני מאמין שבדור הבא נוכל גם לנתח, בעזרת המכשירים האנדוסקופיים וחלק גדול מהטיפולים שאפשרי היום לבצע רק על ידי לפרוסקופיה או בניתוחים פתוחים. בעתיד נוכל לעשותם בדרך אנדוסקופית.

התקדמות נוספת תהיה בשטח הטיפול במחלות כרוניות ודלקתיות ע”י שילוב של טיפולים המבוססים על טיפול גנטי, השתלת תאים ורקמות. הנושא יהיה בולט בעיקר בתחום מחלות כבד והסרטן.

באספקט של המניעה אני חושב שנתקדם מאוד ביכולתינו למנוע מחלות או לגלות אותן בשלבים הרבה יותר מוקדמים כבר ברמה המולקולרית: לא נצטרך לחכות שיווצר פוליפ קטן שהוא הממצא הטרום גידולי, אלא נוכל לגלות שינויים ראשוניים, ברמת התא ואולי אף ברמת הגן ונוכל לאתר את המחלות בשלב הרבה יותר מוקדם באופן שיאפשר לטפל בהם בצורה יותר טובה.

שאלה: בנושא אבחנה ומניעה איך אתה רואה את הקשר של קבוצת הגאסטרואנטרולוגים, המונה בארץ כ- 250 מומחים, לרופאי המשפחה, הפנימאים והרופאים הכלליים? אני מניח ש- 250 מומחים אינם יכולים להגיע לאיבחון של כל אחד שהוא חשוד או שקיים חשש מסויים שהוא חולה.

תשובה: בהחלט, אנו צריכים לצפות לשיתוף פעולה בשני אספקטים לגמרי שונים: האחד הינו הטיפול בחולה הראשוני, והאספקט השני הינו תהליכי הגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס. הקשר עם רפואת המשפחה הולך ומתחזק במשך השנים ולא רק בגאסטרואנטרולוגיה אלא בכל האספקטים של הרפואה. חלק גדול מהחינוך הרפואי כיום לא נעשה לסטודנטים אלא לרופאי משפחה, כדי שיוכלו לזהות את התלונות, הסימפטומים והתסמנים הראשוניים בקהילה, על מנת שיוכלו לערוך תהליך של עיבוד ובירור הרבה יותר מדעי ומדוייק שהיה בעבר נחלת רופאי בית החולים.

אנו עובדים כיום בשיתוף עם רופאי משפחה על פיתוח של תוכנה שתהיה מבוססת על עבוד נכון של תלונות החולה בשילוב עם בדיקות לא חודרניות, כשהמטרה שלנו היא לפתח אלגוריתמים, כלי עזר לרופא המשפחה.

דוגמא לשיתוף פעולה היא במחלה ותיקה הכיב הפפטי שבמשך שנים המלצנו לחולים האלה לעבור גסטרוסקופיה ואילו היום כאשר מגיע עם תלונות אופייניות אנחנו מסתפקים בביצוע בדיקות לא חודרניות במסגרת המרפאה הראשונית ולאבחן את המחלה.

האספקט השני הוא הגילוי המוקדם המצריך ביצוע קולונוסקופיה לכל האוכלוסייה מעל גיל 50. בשל ריבוי הבדיקות קיימת נטייה בעולם לפתח בדיקות חדשות ולהעביר את ביצוע בדיקות אלו לרופאי ואחיות בקהילה. בישראל התופעה לא מתפשטת כי אנו יודעים שהתשלום לרופא ולאחות בישראל הוא לא שונה משמעותית, אך אני מאמין שיתפתחו מיכשורים או אמצעי בדיקה לא חודרניים כמו הגלולה למשל, שלא צריך גאסטרואנטרולוג בכדי לעשותה.

היום נמצאים בפיתוח אמצעים שונים שרופאי המשפחה יוכלו לבצע סריקה במרפאה בצורה הרבה יותר קלה ופשוטה, הקולונוסקופיה הוירטואלית תכנס לשימוש רחב יותר, ולכן אני מאמין שבעתיד, חלק גדול ובעיקר מהתהליכים האבחנתיים, יעברו לרפואת המשפחה ויצאו מבית החולים בו נעסוק יותר בטיפולים, בכריתות הפוליפים, בביופסיות וכל פעילות חודרנית המצריכה התמחות יותר ספציפית.

שאלה: במה שקשור לגידולים סרטניים במערכת העיכול, איפה באמת הממשק בין הגאסטרואנטרולוגיה לאונקולוגיה? מה טיב היחסים בין שני דיספלינות אלה? אנו יודעים שבכמה תחומים יש ויכוחים היסטוריים בין אונקולוגים לרופאים אחרים לגבי אופי הטיפול. איך זה בגסטרו-אונקולוגיה ?

תשובה: בחולה עם סרטן הטיפול הינו משולב בין הגאסטרואנטרולוג, הכירורג והאונקולוג. אצלנו היחסים אינם חשובים להפך הם סינרגסטיים. אין לנו טיפולים מקומיים כמו אצל האורולוגים למשל, שמקובלים במערכת העיכול, והטיפול האונקולוגי מבוסס בעיקר על שילוב בין תרופות, קרינה וניתוח.

לכן הגאסטרואנטרולוגים מתמקדים באבחנה ובקביעת דרגה חומרה ודחיפות של הטיפולים, והאונקולוגים והכירורגים עוסקים בטיפולים. אך מאחר ואנו לא נותנים טיפולים כימותרפיים, לא מקרינים ולא מטפלים טיפולים מקומיים, שלנו החיכוך הזה לא קיים.

שאלה: מה לגבי חסימות? אני יודע שאפשר לטפל בהן או בניתוח או בסטנט למשל…

תשובה: אלה טיפולים לא למטרת ריפוי, אלה טיפולים פלייטיבים שמטרתם לשפר איכות חיים ולא, והקריטריונים ברורים.

שאלה: אתה כבר הרבה שנים נמצא ברפואה הישראלית…

תשובה: כן, למעלה מעשרים שנה…

שאלה: האם יש משהו שמקומם אותך ברפואה הישראלית ? אתה מבקר גם במקומות אחרים בעולם ורואה מערכות אחרות ופוגש רופאים אחרים…?

תשובה: ללא ספק ישנם דברים שמקוממים, אבל בסך הכל אני חייב להגיד שאני די גאה בדיספלינה הגאסטרואנטרולוגית במדינת ישראל.

אני מבקר בעולם ואני מתרשם שהמכונים הגאסטרואנטרולוגים בישראל לא נופלים באופן משמעותי ממקומות אחרים בעולם, הדברים המקוממים הם בסדרי עדיפות, הדרך הקשה שבה הרופא הבכיר בישראל צריך להתפרנס, וחוסר ההשקעה של המדינה במחקר… עדיין מרגיזה אותי ההתייחסות של המדינה לטיפול הכוללני בחולה מהגילוי המקדם, לקידום הבריאות. שבמדינה שלנו החולה הממוצע מקבל טיפול מצויין, אך לא קיים דגש על קידום בריאות ומניעת מחלות. אני חזרתי בימים אלו מכנס של האיגוד האמריקאי לחקר סרטן בנושא מניעת סרטן, ואני מתרשם שנושאים אלו מקודמים היום בעולם המערבי לא פחות מהטיפול הפרטני בחולה.

בתחום שלי סרטן המעי הגס הוא האידיאלי ביותר לגילוי מוקדם והייתי רוצה שהמדינה תהיה הרבה יותר מעורבת מבחינת תקציבים בנושאים אלו.

בימים אלו מתפרסמת עבודה שלנו המבוססת על השימוש במודלים של עלות, ועלות תועלת שבדקה שיטות שונות למניעת סרטן המעי הגס בדקנו גורמים כמו שכיחות הופעת גידולים, עלות עכשוית לעומת עלות עתידית וברור לנו שגילוי מוקדם הוא דבר כדאי והשקעה טובה.

אבל, מאידך שמתקשים להתמודד עם התקציב בהווה אז קשה גם לחשוב על החיסכון בעתיד, כפי קראתי אצלכם באתר בראיון עם דר’ ניקי ליברמן, קשה לראות את העתיד כשלא רואים את ההווה מאוזן…

אבל אם אחזור לשאלה, אז בהחלט היה משמח אותי אם היו מעבירים כספים ממשלתיים גדולים יותר למחקר, אם היינו יכולים להתפרנס יותר בכבוד, ואם היו יותר משקיעים יותר כסף לגילוי מוקדם.

שאלה: הזכרת את נושא הפרנסה, אז אני רוצה לשאול- האם לדעת רופא שהוא מקצועית טוב, אבל, מה לעשות, עם חוש מסחרי / עסקי לא מפותח מספיק, האם רופא כזה יכול להתפרנס היום בכבוד במדינת ישראל?

תשובה: אין קשר בין פרנסת הרופא לחוש המסחרי שלו… רוב הפרנסה הרפואית מבוססת מעבודה ישירה ולא מהכנסות צדדיות. עיקר ההכנסה היא מעבודה תמורת שירות רפואי הבעיה שרופאים כמו מרבית עם ישראל אינם יכולים להתפרנס בכבוד במקום עבודה יחיד ורובם נאלצים לעבוד ב 2-3 מקומות על מנת לקיים משפחה אחת. היום ללא ספק, הרפואה הופכת להיות עסקית יותר ויותר, ובאוירה של הי-טק ופיתוחים בנושאי ביוטכנולוגיה נפתחות כל מיני הזדמנויות עסקיות, שלרופא יזם עם חוש עסקי וטכני יכולות לצוף הזדמנויות עסקיות מעניינות.

אבל פה מדובר על “קצפת” קטנה ביותר וזה לא דבר שפתוח לכלל רופאים, זה עדיין בשוליים….

שאלה: אגב, רק השבוע התפרסם כי מספר רופאים, בשירותי בריאות כללית דווקא, דיווחו על פעילות כוזבת בהיקפים של מאות אלפי שקלים בשנה, טיפולי הפריה לנשים בנות שמונים ודברים אבסורדיים מעין אלה. השאלה היא האם השיטה הזאת שמתגמלת רופאים לפי פעולות לא היא זו שיוצרת את הבעיה?

תשובה: כן, העיקרון של תשלום לפי פעולה, הוא מקור לצרות רבות. השיטה שרופא נותן דיווח ולפי העבודה שלו גם מתוגמל, יוצר מצב שהוא המחליט על אופי הטיפול וגם הנהנה מפירות ההחלטה.

זו שיטה שבכל העולם עמדו על בעיותיה ומקור הצרות שלה, ולכן נעשו ניסיונות בכל העולם במשך הרבה שנים לשנות את השיטה הזאת. ניסו למשל לפתח שיטות של DRG (disease related group), ניסו לפתח “קייפינג”, וכל מערכת וכל מדינה ניסתה ליצור שיטות של הפרדה בין ההחלטה של נותן השירות, לבין הרווח של מקבל השירות, כי עצם החיבור בין שתי ההחלטות האלו הוא מקור לשחיתות ולצרות. כל שיטה שהיא יותר צודקת ואולי מורידה מהרופא את ההחלטה על הכנסתו עקרונית תבורך בתנאי שהיא לא תפגע באיכות השירות הרפואי.

שאלה: אני רוצה לשאול אותך לדעתך לגבי מה שנקרא “תרופות הבחירה”, נושא שגם הוזכר בראיון שקיימנו עם ד”ר ליברמן מהכללית: השיטה הזו של לקבוע תרופות מועדפות של טיפול קו ראשון תוך לקיחה בחשבון שיקולים רפואיים-כלכליים מקובלת ונהוגה במקומות רבים, ונראה שיש קונצנזוס לצורך לקבוע סל תרופות בחירה. השאלה היא, האם, כרופא, כשאתה רוצה לתת לחולה מסויים, מתןך שיקולים מקצועיים, תרופה שהיא לא תרופת בחירה, יש מקום ליצור נוהל בירוקרטי מורכב שגם לוקח לא מעט זמן ועלול לפגוע ולהקשות על החולה, או לתת לך את החופש לרשום לחולה, ובמקביל גם לדווח ולהסביר מדוע לא בחרת בתרופת הבחירה ?

תשובה: קודם כל כרופא שבודק חולים אני מתמודד עם חולים ולא עם “קופות…” כמעט לא יצא לי להתמודד עם זה אישית אך אני יודע שזהו נושא כואב ובעייתי.

כרופא, הייתי מאוד שמח שתהייה לי החירות האבסולוטית לבחור תרופה שאני רוצה ומשוכנע שהיא זאת שעוזרת לחולים באופן המירבי, ושההחלטה תבוסס על שיקולי רפואה מוחלטים.

כך גדלנו והתחנכנו וזהו הרצון שלנו , אבל ברור לי שיש לרפואה שיקולים כלכליים ויש עלות גבוהה לכל הטיפולים שניתנים, וכל החלטה היא על חשבון נושאים אחרים, וללא ספק, נותני השירות הרפואי או המבטחים צריכים וחייבים לעשות שיקולים כלכליים.

ועכשיו עומדת השאלה “במה אפשר לחסוך?” אנו יודעים היום שהטיפול/התקציב להוצאות של תרופות לקופות החולים הולך וגדל באופן מתמיד והם צריכים באיזשהו מקום להקטין את ההוצאה הזאת כי אחרת אי אפשר לתת טיפולים בסיסיים אחרים.

אז במסגרת הזאת יש הרבה דרכים לחסוך:

תרופות גינריות, תרופות בחירה, תרופות חלופיות וכד’.

הדבר הזה גורם להרבה בעיות, והניסיון לימד אותנו שכשמשנים לחולים שרגילים לתרופות מסויימות את התרופה להם התרגלו, יש להם הרבה תופעות לוואי ועצם השינוי יכול לגרום לבעיה, גם אם זו תרופה גנרית ואין לכאורה הסבר “כימי” לבעיה..

לפעמים אנחנו מתרעמים על החלטות של קופות החולים שנראות לנו לא רציונליות ושעלולות להביא לחיסכון מהסוג של “שופכים את התינוק עם המים”, אבל ברור לי כרופא וכמנהל שגם לקופה צריכה להיות העדפה ולהפעיל שיקול דעת הגיוני ולהשפיע על הבחירה .

בעיה לא פחות חמורה קשורה לחינוך לקוי של הציבור: התפיסה שרפואה חייבת להינתן לו בחינם.. יש אנשים שמוכנים להשקיע ברווחתם הפרטית כסף רב ולא מוכנים להוציא אגורה אחת על בריאותם… כיום כשיש ביטוחים משלימים, אנשים צריכים להחליט על סדר עדיפויות אישי ולהגדיר טוב את רמת הרפואה אותה הם רוצים להם ולמשפחתם.

יש לנו בעניין הזה שתי בעיות: , יש סוציאליזם מזויף, לפיו אנחנו רוצים לתת שירות רפואי שווה לכולם שזה כבר לא ניתן להיעשות בפועל, המדינה / קופה יכולה לתת היום שירות בסיסי וטוב ומעבר לכך צריך להוסיף ביטוחים משלימים. ומצד שני מערכת ציבורית הנדרשת לחיסכון אבל מגלה לעיתים יתר להיטות וכמו שאמרתי “שופכים את התינוק עם המים…”

ברמה העקרונית, עם כל הכעס, אני מבין את האספקט הזה, אני כועס הרבה פעמים על דרך היישום , מכיוון שנעשות הרבה עוולות וטעויות בתהליך הזה ולא תמיד מפעילים את שיקול הדעת ההגיוני. זכותן של קופה /מדינה לקבוע סל, אך לפעמים התהליכים האלה נעשים עם איזה להט של חסכון מוקצן .

שאלה: אתה משמש מזה מספר חודשים כסגן מנהל בית החולים בנושא כח אדם רפואי, האם הדברים נראים אחרת מהמשרד או הכיסא הזה ?

תשובה: כמובן, אך לא בצורה משמעותית. גם כמנהל יחידה בתוך בית החולים תמיד השתדלתי שתהיה לי ראיה מערכתית ולא רק להסתכל על החדר הקטן שלי, אך ללא ספק, במסגרת מערכתית משתתפים בישיבות הנהלה, אתה מודע לשיקולים הכלכליים, מערכתיים ולעובדה שכל החלטה במקום אחד היא למעשה על חשבון מקום אחר. כמנהל מכון ראיתי יותר את צרכי המכון שלי, היום אני כבר מבין שההחלטה היא יותר מערכתית, בסך הכל ההבדל הגדול הוא בראיה המערכתית הרחבה, אבל מה שאתה עושה במיקרו של מכון עם 70 אנשים, קיים גם כאן: יש את אותם עקרונות אתה לא משתנה כשאתה עובד במערכות של אלפי אנשים.

שאלה: מה בעצם מייחד את מכון הגאסטרואנטרולוגיה של איכילוב שאתה ממרחיביו ומפתחיו…?

תשובה: הייתי מנהל מכון הגאסטרואנטרולוגי במשך ארבע שנים בבית החולים וולפסון ושש שנים באיכילוב, כך שביחד זה למעלה מעשר שנים…

מה שמייחד את המכון באיכילוב זה המרכזיות של בית החולים, והמכון: במסגרות גדולות הצלחנו להקים הרבה יחידות ולפתח שטחים של מצויינות, על מנת להוביל.

בניגוד למכון קטן של חמישה או שישה רופאים, במכון שבו יש בין עשרים לשלושים רופאים , וצוות גדול , אפשר להקים לכל דיסיפלינה קבוצת עבודה ייעודית, שיכולות להגיע למצויינות בשטח ספציפי. כאשר כל היחידות עובדות בהרמוניה וקיימת הפריה הדדית אז זה המפתח להקים מכון טוב.

הסיכום של כל הרופאים הוא הרבה יותר גדול מאשר סיכום מספרי של כל אחד מהרופאים באופן בודד. אני חושב שזו דוגמא לאופן בו נעשים הדברים בבית החולים שלנו בכלל, באגף הכירורגי, באגף הפנימי ובשילוב של המכון שלנו עם האגפים האלו.

שאלה: מהם היעדים של המכון לשנה או לשנים הבאות?

תשובה: להמשיך לגדול ולהתפתח ולהמשיך לפתח שטחים חדשים של מצויינות. אנו עומדים בפני מחשוב המכון מחשוב התיק הרפואי שמבוסס על שילוב חדש של כל העשייה הרפואית מקבלת נתונים מהחולים בחדר ההמתנה ועד לתיעוד ורישום של כל העבודה הרפואית הכוללת.

כל חולה, לפני שהוא נכנס לרופא, ימלא שאלונים שפותחו ואושרו על ידינו ובאופן כזה נוכל כבר להגדיר טוב יותר תהליכים רפואיים מוגדרים שיאפשרו לשפר את הבירור הרפואי. המטרה שלנו להעמיד בחזית הרפואה את החולה ולכן הקמנו אתר אינטרנט חדש שיאפשר לנו להעניק לחולים תכנים רפואיים לפי צורך ודרישה.

שאלה: זו גם יכולה להיות תשתית מצויינת למחקרים…

תשובה: בהחלט, כל פעילות כיום במכון מלווה בפעילות מחקרית תואמת. המטרה שלנו שכל החלטה רפואית תהיה מבוססת על מחקר קליני וש”תחושות הבטן” יוחלפו ע”י רפואה המבוססת על עקרונות “evidence based medicine” שהיא גולת הכותרת של העשייה הרפואית המודרנית.

e-Med: אנו כמובן נשמח להיות בין הראשונים להתעדכן תוצאות המחקרים האלו ולהציגן באתר…תודה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה