חדשות

היעילות והבטיחות של אימונותרפיה פומית לבוטנים (מתוך אתר מדסקייפ)

03/12/2019

 

במאמר דעה שפורסם באתר Medscape דנים מומחים בנושא בטיחות ויעילות אימונותרפיה פומית במקרה של אלרגיה לבוטנים.

 

לאחר שבמשך שנים רבות למומחים למחלות אלרגיות לא היו אפשרויות רבות להציע לחולים שסבלו מאלרגיה לבוטנים, אימונותרפיה פומית נבחנה במחקרים רבים כאמצעי להתגבר על מקרים אלו.

 

מטה-אנליזה של מחקרים באיכות גבוהה העידה כי טיפול אימונותרפיה פומית הוביל לעליה בסיכון לאירועים חריגים, אנאפילקסיס, הפסקת טיפול עקב אירועים חריגים ושימוש באפינפרין, בהשוואה לפלסבו או הימנעות מבוטנים. אותה סקירה כללה מחקר אקראי ומבוקר אחד, אך הוא לא נכלל בחישוב להערכת הסיכון לאנאפילקסיס, מאחר ובאותו מחקר לא תועדו מקרים של אירוע חריג זה.

 

הממצאים הצביעו על יעילות טיפול אימונותרפיה פומית עם יחס סיכון של 12.42 להשגת התוצא העיקרי עם כפי שנקבע לפי מבחן תגר (Double-Blind, Placebo-Controlled Food Challenge, או DBPCFC), מדד הזהב הנוכחי למדידת יעילות אימונותרפיה פומית. החוקרים חישבו ירידה של 26% בסיכוי למעבר DBPCFC עם כל גרם חלבון נוסף ששימש במבחן. במילים אחרות, ככל שהמבחן היה פרובוקטיבי יותר , כך הסיכוי של הנבדק להגיב היה גבוה יותר, רמז לכך שהשפעת דה-סנסיטיזציה הייתה חלקית.

 

לרוב המזל, רק ארבעה מחקרים דיווחו על איכות החיים והשיפור שזוהה לא עלה על ההבדל המינימאלי בעל חשיבות קלינית.

 

בעקבות ממצאי המחקר קבעו החוקרים מספר מסקנות רלבנטיות. ראשית, למרות התועלת הקלינית (מעבר DBPCFC לאחר טיפול) היה סביר מאוד עם טיפול אימונותרפיה פומית, אל מול התועלת הנ"ל קיים סיכון מוגבר לתגובות אלרגיות, כולל אנאפילקסיס. שנית, אין נתונים המעידים על שיפור ברור באיכות החיים בעקבות טיפול זה. לסיום, החוקרים קבעו כי מבחן DBPCFC מהווה סמן לא טוב ודחו את השימוש במדד זה כתוצא היעילות העיקרי לצד קריאה להשלמת מחקרים להערכת חשיבות טיפולים לאלרגיה למזון ע"י הערכת דרגת ההשפעה של טיפולים חדשים על תוצאים המדווחים על-ידי החולים והפחתת הסיכון לחשיפה לא-מכוונת בתנאי עולם אמיתי.

 

החוקרים העלו שאלות חשובות, אשר דורשות השלמת מחקרים נוספים. ישנם פערים משמעותיים בהבנת פנוטיפים של אלרגיה למזון, הדרך הטובה ביותר לזהות חולים לטיפול ומשטרי הטיפול הטובים ביותר. עוד נדרש לפתח מדדים להערכת תוצאים הממוקדים במטופל.

 

עם זאת, בסופו של דבר אין טיפול אחד המתאים לכלל החולים ויש לשתף את החולים ואת המטפלים בדיון פתוח ושקוף אודות הסיכונים והיתרונות של הטיפול ולסייע למשפחות להחליט אם לטפל ואיזה טיפול הכי טוב עבורם.

 

 

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<