חדשות

אפקט קורונה /מאמר אורח מאת פרופ' שלומי מטצקי

05/05/2020

(*) פרופ' מטצקי הוא מנהל טיפול נמרץ לב בשיבא תל השומר

החל מראשית מרץ 2020 שירותי הרפואה בישראל פועלים "בחסות" התפרצות וירוס הקורונה, דבר הגורם להפניית משאבים רבים לאבחון וטיפול בחולי הקורונה ומסית את תשומת הלב ממחלות ומצבים, שאינם נוגעים בחולי הקורונה.

במהלך המשבר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ובצורה בולטת יותר כעת כשתהליך היציאה מהמשבר בעיצומו נשמעים יותר ויותר קולות וניירות עמדה העוסקים במחיר הרפואי והציבורי של ההפניה החדה של המשאבים הרפואיים המדולדלים מלכתחילה לטיפול בחולי הקורונה. החשש הוא כמובן מהנזק הרפואי הפוטנציאלי כתוצאה מהזנחה הן ע"י הציבור הרחב והן ע"י המערכת הרפואית של הטיפול בתחלואה הכללית (זו שאינה קשורה לקורונה). 

למרות שקולות רבים מקרב הקהילייה הרפואית מדברים על ירידה חדה בפניות לטיפול במצבים רפואיים, שאינם קשורים בקורונה קיימים מעט מאד נתונים אובייקטיביים.

כאבי-חזה מהווים אחת מסיבת הפניה השכיחות ביותר לחדרי מיון ומהווים את הסימפטום המייצג בשורה של מחלות מסכנות חיים המחייבות התייחסות רפואית מידית כולל אוטם חד בשריר הלב, תסחיף ריאתי, דיסקציה של אבי העורקים. בהתאם לכך מקרב החולים הפונים בשל כאבי חזה ומשוחררים לאחר בדיקה קצרה בחדר מיון ללא ברור נוסף - כרבע מאלו שחווים אוטם שריר הלב בעת הפניה - האבחנה לא תבוצע בזמן.

לאור זאת כאבי-חזה מהווים אתגר אבחנתי וטיפולי משמעותי, שבירורו מחייב משאבים רפואיים כבדי משקל ועשויים לשקף את המגמות הכלליות ברפואת חרום ורפואה בעת משבר בכלל.

במטרה לאמוד את השנויים בפניות לחדר המיון בשל כאבי חזה ואת המגמות בטיפול במצבים אלו השוונו את מספר, מאפייני והגישה לחולים שפנו לשיבא במרוצת חדש מרץ בשנת 2020 לעומת השנים 2017-2019.

במחקר שבוצע ע"י ד"ר ענת ברקוביץ ופרופ' מטצקי נכללו סה"כ > 1750 חולים שפנו לשיבא בתלונות של כאבי חזה בפרק הזמן המצוין בשנים 2017-2020.

 

הממצאים העיקריים:

1.למרות הקשר הידוע בן מצבי מתח לאירועי לב וכאבי-חזה (דבר שעשוי היה להגדיל את מספר הפונים) – בשנת 2020 בעידן הקורונה חלה ירידה של 56% במספר הפונים ( מ- 607 במרץ 2019 ל- 267 פונים במרץ 2020)

 

 

 

2.עקר הירידה חלה בקרב חולים בני> 65 שנים ובאלו עם מחלת לב קודמת, בקרב חולים עם מחלת לב קודמת שיעור הירידה בפניות בשל כאבי חזה היה בשיעור גדול מ-70% ובקרב בני > 65 שנים חלה ירידה של מעל 60%. ממצאים אלו משקפים את האזהרות בקהל הרחב ממחלת קורונה קשה בקבוצות אוכלוסייה אלו, אלא שאלו גם החולים החשופים ביותר לתחלואת לב וכלי דם שאינה קשורה לקורונה.

 

 3.שיעור החולים המאושפזים מקרב הפונים ירד אף הוא בשיעור דרמטי מ- 58% בשנת 2019 ל-41% מכלל הפונים במרץ 2020.

כפי שעולה מהגרף המצורף שורה של משתנים שאכן קשורים בסיכון לאירוע כלילי כגיל מבוגר, גברים (לעומת נשים), סוכרת ומחלה כלילית ידועה היו קשורים בהחלטה לאשפז את החולים הפונים בשל כאבי חזה. לעומת זאת הגעה במהלך התפרצות הקורונה הייתה קשורה בנטייה לאשפז פחות את החולים.

 

4. בקרב המאושפזים שיעור החולים שצונתרו נשאר יציב, דבר המלמד, כי החולים שפנו ואושפזו לא היו קשים יותר מאלו שמאושפזים בשגרה. חצי הכוס הריקה העולה מנתון זה שככל הנראה חולים רבים שהיו צריכים לעבור בירור נותרו בביתם.

 

מסקנות: הנתונים הללו חמורים במיוחד לאור הדיווחים של משרד הבריאות על רושם לעליה בתמותה מחוץ לכותלי בתי-החולים לצד ירידה בתמותה בתוך בתי החולים.

ממצאי המחקר צרכים להוות פעמון אזהרה לקהילייה הרפואית בכלל ובפרט לרופאים בקהילה בניסיון לאתר עכשוו ומיד את אותם חולים, שבריאותם הוזנחה הן הזנחה עצמית והן ע"י המערכת הרפואית שהייתה עסוקה במשבר הקורונה.    

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<