חדשות

עיכוב במועד מתן טיפול בפרוליה מעלה את הסיכון לשברי חוליות (Ann Intern Med)

30/07/2020

 

דחיית מתן מנת Denosumab (פרוליה) לאחר הזריקה הראשונה מלווה בעליה דרמטית בסיכון לשברי חוליות בחולים עם אוסטיאופורוזיס, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine. החשש של רופאים רבים תקף בעיקר לעידן הנוכחי של מגפת הקורונה, כאשר דחיית מתן הטיפול עלול להציב מטופלים רבים בסיכון מוגבר.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרוליה הינה תרופה יעילה לטיפול באוסטיאופורוזיס, אך הפסקת הטיפול מובילה לנסיגה מהירה בהשפעות החיוביות של הטיפול. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לשברים בקרב מטופלים בפרוליה בהם נדחה מועד המינון הבא, בהשוואה לאלו שקיבלו את מנת הטיפול במועד.

 

החוקרים השלימו מבוסס-אוכלוסיה, שהתבסס על נתונים לשנים 2010 עד 2019 ממאגר Health Improvement Network בבריטניה. הם התמקדו במבוגרים בגילאי 45 שנים ומעלה, אשר החלו טיפול בפרוליה בשל אוסטיאופורוזיס.

 

הנתונים התצפיתיים שימשו להדמיית ניתוח של מחקר היפותטי עם שלושה מרווחים בין מנות טיפול: מתן זריקת פרוליה עוקבת בתוך 4 שבועות מהמועד המומלץ (טיפול במועד), עיכוב במתן המנה הבאה בהיקף של 4-16 שבועות (עיכוב קצר), או עיכוב של למעלה מ-16 שבועות במתן מנת הטיפול (עיכוב ארוך). התוצא העיקרי של המחקר היה משלב של כלל סוגי השברים בנקודת הזמן של שישה חודשים לאחר התאריך המומלץ. תוצאים משניים כללו את שיעור שברים אוסטיאופורוטיים מג'וריים, שבר חוליה, שבר ירך ושברים לא-חולייתיים.

 

החוקרים זיהו 2,594 חולים שהחלו טיפול בפרוליה. הסיכון לתוצא המשולב לאורך 6 חודשים עמד על 27.3 מקרים ל-1,000 מטופלים שקיבלו את מנת הטיפול במועד, 32.2 מקרים ל-1,000 מטופלים בהם תועד עיכוב קצר בקבלת הטיפול ו-42.4 מקרים ל-1,000 מטופלים בהם נרשם עיכוב ארוך במתן מנת הטיפול.

 

בהשוואה לקבלת הזריקות במועד, עיכוב קצר בקבלת הטיפול לווה ביחס סיכון של 1.03 (רווח בר-סמך 95% של 0.63-1.69) לתוצא המשולב ועיכוב ארוך לווה ביחס סיכון של 1.44 (רווח בר-סמך 95% של 0.96-2.17) (p=0.093). באשר לשברי חוליות, עיכוב קצר לווה בעליה לא-מובהקת סטטיסטית של 48% בסיכון, בעוד שעיכוב ארוך לווה בעליה מובהקת סטטיסטית בהיקף של כמעט פי ארבע בסיכון לשברים (רווח בר-סמך 95% של 1.62-9.45).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שעיכוב של למעלה מ-16 שבועות במועד מתן פרוליה מלווה בסיכון מוגבר לשבר חוליות, בהשוואה למתן הזריקה במועד, אין עדויות מספקות בכדי לקבוע כי הסיכון לשברים עולה משמעותית באתרים אנטומיים אחרים בעקבות עיכוב ארוך במתן הטיפול.

 

Ann Intern Med. 2020 Jul 28

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<