בחולים מאושפזים עם COVID-19 שטופלו ב-Tocilizumab (אקטמרה) תועד סיכון מופחת לתמותה או צורך בהנשמה מלאכותית, כך עולה מתוצאות מחקר RECOVERY (Randomised Evaluation of COVID-19 Therapy) מבריטניה, שפורסמו באתר medRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים.
מחקר RECOVERY הנמשך בימים אלו כולל 4,116 חולים עם מחלה חמורה על-רקע זיהום בנגיף הקורונה, אשר חולקו לטיפול תוך-ורידי באקטמרה, או לטיפול סטנדרטי. מרבית המשתתפים (82%) קיבלו טיפול סיסטמי בסטרואידים, דוגמת דקסמתזון.
מבין המשתתפים במחקר, 562 חולים (14%) היו מונשמים באופן מלאכותי, 1,686 (41%) קיבלו תמיכה נשימתית לא-פולשנית ו-1,868 חולים (45%) לא קיבלו כל תמיכה נשימתית מעבר לתוספת חמצן. בכל החולים תועדו רמות חמצן נמוכות וזוהו סימני דלקת.
מבין 2,022 חולים שטופלו באקטמרה, 596 חולים (29%) הלכו לעולמם בתוך 28 ימים מהאשפוז, זאת בהשוואה ל-694 מבין 2,094 חולים (33%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (יחס שיעורים של 0.86). התרופה גם הובילה לעליה בסיכוי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים בתוך 28 ימים מ-47% ל-54%, בהתאמה (סיכון יחסי של 1.22).
בקרב חולים שטופלו באקטמרה ולא היו מונשמים בעת הגיוס למחקר תועד גם סיכוי נמוך יותר להחמרה קלינית עד כדי הנשמה מלאכותית (מ-38% ל-33%; יחס סיכון של 0.85) ושיעור קטן יותר של חולים נדרשו לטיפולי דיאליזה (5% לעומת 7%).
עם זאת, לטיפול התרופתי לא הייתה השפעה על שיעורי גמילה מוצלחת מהנשמה מלאכותית או צורך בתמיכה נשימתית פולשנית או לא-פולשנית בקרב אלו שלא נדרשו לתמיכה זו בתחילת המחקר. החוקרים מדווחים כי התועלת של אקטמרה הייתה בולטת במיוחד בחולים שקיבלו גם טיפול סיסטמי בסטרואידים, אך ציינו כי ייתכן ומדובר היה בממצא אקראי.
התועלת של הטיפול תועדה בכלל תתי הקבוצות, כולל אלו שנדרשו לטיפול בחמצן עם מסכת פנים ואלו שנדרשו להנשמה מלאכותית ביחידת טיפול נמרץ.
שלושה אירועים חריגים חמורים יוחסו לטיפול באקטמרה, כולל זיהום באוזניים, זיהום בזרם הדם ב-Staphylococcus aureus ואבצס ריאתי. כל האירועים הללו חלפו לאחר טיפול.
מתוך medRxiv
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!