חדשות

הדו''ח הסופי של ועדת הקורונה של הכנסת: הכנה לקויה מבחינת הצטיידות, עבודת מטה לקויה ועוד - יש להקים רשות לאומית לשעת משבר

14/05/2020

מאת מערכת אי-מד

בעקבות דו"ח הביקורת של ועדת הקורונה בכנסת בראשותו של ח"כ עופר שלח (בתמונה) , פירסמו מספר איגודים מקצועיים את תגובתם.  ניתן בקישור זה לצפות גם בדיון שהתקיים בוועדה.

להלן ההמלצות המרכזיות של הועדה:

בתחום הממשל:

- יש להקים ולמסד את הרשות הלאומית לשעת משבר, עפ"י הצעת החוק שהגישו חברי

הוועדה, ולהעמיד בראשה אדם בעל ידע וניסיון בהפעלת מערכות גדולות.

- יש לחוקק בחוקים ותקנות את העברת הסמכויות מגופי הממשלה השונים לידי הרשות

בעת משבר

- יש לעצב בעבודת מטה משותפת למל"ל ולמשרדי הממשלה את שילובם של גופי מערכת

הביטחון בפעולתם של המשרדים האזרחיים: פיקוד העורף, רח"ל וגופים שעיסוקם

בשיגרה אחר, שיגויסו לטובת המאמץ הלאומי בעת משבר

- יש להסתמך, ככל האפשר וכבחירה ראשונה, על מערכות קיימות ומתורגלות ופועלות

בשיגרה, ובראשן הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל

בתחום איסוף המידע לצורך קבלת החלטות:

-יש לגבש תהליך סדור לעיצוב תרחיש הייחוס, שישלב בתוכו את מקסימום המידע הקיים

והניסיון שנצבר בישראל ובעולם

- יש לשים דגש על "תמונת מודיעין" עדכנית ואמינה, ולהקצות בעת הצורך משאבים

למימושה (כדוגמת בדיקות סקר, שאלונים ושאר אמצעי איסוף)

- יש ליצור מנגנון חיצוני לבחינת ותיקוף הנחות היסוד והמידע המשמשים לעיצוב

התרחישים, תוך שילוב גורמים חיצוניים באקדמיה ובשוק הפרטי

בתחום ההסברה:

-יש לגבש, במסגרת הרשות הלאומית לשעת משבר, מערך הסברה חזק ויציב, שיתוגבר

בשעת הצורך ביועצים חיצוניים מן השוק הפרטי ש"יגויסו למילואים"

- מערך ההסברה יעצב תפיסת הפעלה, ויאייש דסקים לשעת משבר )הסברה בשפות

שונות, עיצוב מסרים והנגשת מידע(, על בסיס מידע אמין שיוזרם אליו דרך קבע

- במסגרת תפיסת ההפעלה ייקבע גם כיצד יועברו מסרים לציבור, כולל זהותם של הדוברים

והמסבירים

- מטה ההסברה יעצב תפיסת הפעלה ספציפית לאוכלוסיות בעלות מאפיינים יחודיים –

המגזר הערבי, המגזר החרדי ועוד – כולל דרכי העברת מידע המתאימות לאורחות חייו

של המגזר וקשר עם אנשים בעלי השפעה

- ככלל, יש לזכור ששקיפות, מידע אמין וחשיפה מקסימלית הם כלים ראשונים במעלה

בחיזוק אמון הציבור. v

בתחום האוכלוסיות שבסיכון:

-יש לממש את תוכנית "מגן אבות ואימהות" של הצוות בראשות פרופ' רוני גמזו, תוך

הקדשת האמצעים הדרושים ושימור התקנים, כולל של אופרטור-על לחירום בתחום זה.

- עם התקרבותה של מגיפה אפשרית, יש ליצור בהקדם טבלת סיכונים המשלבת גיל,

מחלות רקע ושאר גורמי סיכון, ולעצב מדיניות ספציפית להגנה על מי שנשקף לו סיכון

מוגבר.

- יש לתת לטיפול באוכלוסיות הסיכון עדיפות ראשונית בהקצאת משאבי החירום, כדוגמת

פיקוד העורף ומשאביה של מערכת הביטחון

- לגבי קבוצות הסיכון של בעלי המוגבלות והאסירים, יש לציין כי מדיוני הוועדה עולה כי

חלק מהאמצעים שננקטו כדי למנוע הידבקות המונית במוסדות בהם הם נמצאים היו

כרוכים בהגבלות שפגעו בזכויותיהם באופן משמעותי. יש לקבוע מראש את האיזונים

הנכונים כדי להבטיח מפני פגיעה בזכויותיהן של אוכלוסיות אלה

 

כאמור, בעקבות הדו"ח פרסמו מספר גורמים תגובות המוצגות כאן:

להלן תגובת איגוד רופאי הציבור:

חיוני לתקן הליקויים שנחשפו בניהול משבר הקורונה

איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, של ההסתדרות הרפואית:

סיכום ועדת הקורונה של הכנסת מדגים את החשיבות הרבה של תחקור ניהול משבר הקורונה, בזמן אמת, לצורך שיפור והפקת לקחים להגנה טובה יותר על בריאות הציבור ולחיזוק אמון הציבור.

דוח הועדה חושף ליקויים משמעותיים בהיערכות ובניהול משבר הקורונה בישראל. הליקויים כללו קבלת החלטות ריכוזית, ללא עבודת מטה מספקת, ללא שילוב של אנשי מקצוע באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, ללא תכנון וללא שקיפות. אנו תומכים בהמלצת הועדה להקמת רשות לאומית אזרחית לשעת משבר, שתעבוד לפי עקרונות בריאות הציבור - בתכנון, שותפויות, חיבור לשטח ולגופי השגרה, בשקיפות ועל בסיס מידע.

הנתק בין מקבלי ההחלטות לבין הצוותים בשטח מחייב תיקון. יש להמשיך מיידית בתחקור האירוע, הפקת לקחים סדורה ויישום הלקחים לחיזוק מערך בריאות הציבור והמוכנות לחירום, על מנת להתמודד טוב יותר עם קורונה ואיומים אחרים על בריאות הציבור, בשיגרה ובחירום.

גם הסתדרות המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות הגיבו לדו"ח:

תגובת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות לדו"ח ועדת ח"כ עפר שלח , בענין כשלי משרד הבריאות בביצוע בדיקות לאבחון נגיף קורונה:

משרד הבריאות התעלם מהצורך לבצע אבחון רב, ככל הניתן, של הדבקות בנגיף על ידי בדיקות מעבדה. המשרד לא הפנים כי לשם ניטור ומידע אמיתי על התפשטות המגפה באוכלוסייה, הכלי היעיל ביותר הוא בדיקות מעבדה למאסה גדולה של נבדקים, מה שהיה  מקל על סגר באוכלוסייה ומשק. זאת ועוד.

1.      המשרד לא נעזר במועצה למעבדות - גוף מקצועי, הקיים בהתאם לתקנות בריאות העם -מעבדות רפואיות-תשל"ז-1977 סעיף 62 ח', ובין חבריו: מנהלי מעבדות ממוסדות רבים רפואיים ומחקריים.

2.      משרד הבריאות תכנן לדגום את אוכלוסיית ישראל במעבדה אחת בלבד!, מנע העברת מידע, הנחיות עבודה וחומרים למעבדות הרפואיות המורשות ברחבי הארץ, לשם התארגנות לבדיקות אבחון נגיף קורונה

3.      משרד הבריאות מנע אישור והסמכה מהמעבדות הרפואיות המורשות, שהתארגנו באופן עצמאי לשם ביצוע הבדיקה.

4.      בגוף המרכזי במשרד, שניהל המאבק, לא נכלל מנהל מעבדות פעיל, בעל ידע תאורטי ומעשי.

5.      עוד בתחילת ההתפרצות, טרם הוכרז על פנדמיה, משרד הבריאות סרב לבקשות הצטיידות של מלאי ציוד נדרש, לתקופה של מעל חודש אחד! כולל גם לציוד בעל חיי מדף מאוד ארוכים (אמצעי מיגון בין השאר)

6.      כאשר משרד הבריאות אפשר את הפעלת המעבדות, הוא לא דאג לציוד מיגון מתאים לעובדים. סיכן אותם והביא להשבתת מעבדות, בשל צורך לבידוד

7.      בעקבות ההתנהלות בפועל, הוזרמו למעבדות ערכות דיגום ובדיקה, שבדיעבד הסתבר כי אינם ראויים לשימוש.

8.      משרד הבריאות הפעיל מערכת בדיקות מקבילה, ללא אבטחת איכות ואבטחת מידע, בכסף רב, והביא בכך יותר נזק מתועלת.

9.      הענין הוא שמה שהיה הוא שקורה גם היום! עדיין אין התחלת תכנון תוכנית עבודה לפעילות המעבדות בשעת חירום!

10.  מערכת המעבדות הרפואיות בישראל במצב ספיגה מתקדם, עקב פרישת עובדים נרחבת הצפויה בשנים הקרובות (רוב עובדי המעבדות, מעל 50% מהם חצ את גיל 60!)

11.  אין עדיין כל היערכות להתאמת משאבי אנוש במעבדות, לתת שרות ראוי המתאים למאה ה-21 !

 

הערת המערכת:  אנו חשובים שיש להתמקד באופן מיוחד בהמלצה החשובה של הועדה להגדיר במדויק את קבוצות הסיכון ולגבש מדיניות ספציפית עבורם. למעשה, זה כבר היה צריך להתרחש !. כל מי שעונה לקריטריונים של קבוצות הסיכון היה כבר צריך לקבל פנייה אישית מהמרפאה אליה הוא שייך ולקבל הדרכה בהתאם, ובמקביל להיות במעקב שיטתי בכדי שניתן יהיה לבצע בדיקה וטיפול מוקדם במקרה של הופעת תסמינים. כאמור, זה עדיין לא קורה ! כשההמלצה הזו תבוצע באופן מלא, יהיה הרבה יותר קל ובטוח להחזיר את כולם לשגרה כמעט מלאה.

 

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<