חדשות

שירותי בריאות כללית פיתחה מודל לאבחון וזיהוי מוקדם של חולי קורונה קשים, הטכניון בתהליכי פיתוח של כלי אבחון, חיסון, טיפול ומיגון

25/03/2020

מאת מערכת אי-מד

הטכניון , ושירותי בריאות כללית מפתחים כלים וטכנולוגיות לטובת עצירת מגיפת הקורונה.

 דהמרקר מדווח היום על כך ששירותי בריאות כללית פיתחה מודל חיזוי ואבחון של חולי קורונה על בסיס המידע הרפואי של המבוטחים . על רקע זה החלו מבוטחים בקופה אשר מוגדרים כנמצאים ב"קצה " של קבוצת הסיכון לקבל טלפונים מרופאי המשפחה והצוות הרפואי לבדיקת מצבם, ולהעברת מסר של צורך בזהירות יתר מבחינת שמירת בידוד.
 
בכתבה מסביר פרופ' רן בליצר שקבוצת הסיכון לקורונה בכללית מונה 1.6 מיליון איש. כלי הניבוי המתבסס על מידע שנאסף מעונות שפעת קודמות מנסה לצמצם ולחדד את קבוצת הסיכון בכדי שתהיה אפשרות לצוות הקופה לתקשר ולעקוב אחר אותם מבוטחים שיימצאו כבעלי סיכון גבוה במיוחד.

בנוסף, בהודעה שהתקבלה מהטכניון נמסר:

חוקרי הטכניון מתגייסים למלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה
חוקרים מהטכניון נרתמים למאמץ הכלל-עולמי ושוקדים על פתרונות לאתגרי נגיף הקורונה

חוקרים ביותר מ-20 מעבדות מחקר בטכניון התגייסו במלוא המרץ למלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה. המאמץ מתפרס על כל התחומים הרלוונטיים למחלה לרבות אבחון וזיהוי הנגיף בשלב מוקדם, פיתוח חיסון וטיפולים תרופתיים ופיתוח שיטות לניטור ולרפואה-מרחוק.

"הטכניון, המצוי בימי שגרה בחזית המדע והטכנולוגיה העולמיים, נרתם כעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הבריאות ועם הצוותים הרפואיים בבתי החולים למציאת פתרונות מהירים לאתגרים שמציבה בפנינו מגיפת הקורונה," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "זאת באמצעות פיתוח שיטות אבחון מתקדמות, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיות של העברת תרופות ממוקדת בגוף (Drug Delivery), שימוש בכלים של למידה חישובית ובינה מלאכותית, כריית מידע וניהול נתוני עתק (Big Data), פיתוח רובוטים ייעודיים לרפואה מרחוק ועוד. הערך המוסף של הטכניון מתבטא בקשר ההדוק בין רפואה להנדסה ובשיתופי פעולה בין-תחומיים שיובילו למציאת פתרונות מהירים ומתקדמים ויסייעו במלחמה הדחופה בנגיף הקורונה."

המאמץ מתמקד בתחומים הבאים:
אבחון
פרופ' חוסאם חאיק, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: פיתוח אבחון טרום-סימפטומטי לחולי קורונה. המחקר יתמקד בשני אפיקים: פיתוח טכנולוגיה לאבחון הנגיף על סמך הבל הפה; ופיתוח מדבקה דקה וזולה שתוצמד ליד או לחזה ותנטר את הנגיף.
פרופ' רועי קישוני, הפקולטה לביולוגיה: האצת תהליכי אבחון ובדיקה של חולי קורונה.
פרופ' עמית מלר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: זיהוי וכימות של RNA נגיפי באמצעות חרירים ננומטריים.
פרופ' מורן ברקוביץ', הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח דיאגנוסטיקה חדשנית ומהירה המבוססת על בדיקות דם ורוק.
פיתוח חיסון
פרופ' אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: מאמץ לפיתוח חיסון לקורונה על סמך חיסון המוני לשרימפס, שפותח על ידי פרופ' שרודר במסגרת חברה שהקים בטכניון - ViAqua Therapeutics. גם המחקר הנוכחי ייערך עם ViAqua.
פרופ' זייד עבאסי ופרופ' עודד לוינזון, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט: פרופ' לוינזון מפתח recombinant ACE-2 receptors. זהו חלק מפרויקט של פרופ' עופר מנדלבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים לפיתוח נוגדנים לקולטן שבאמצעותו מתחבר וירוס הקורונה לתאי האורגניזם המארח. פרופ' עבאסי חוקר מזה שנים את ACE-2, שהוא הקולטן שווירוס הקורונה נצמד אליו.
פתרונות טיפוליים
פרופ' ג'וזואה שניטמן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: טכנולוגיה חדשנית להובלת תרופות לריאות. הטכנולוגיה מתאימה במיוחד לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS), שהוא סיבת התמותה העיקרית בקרב חולי קורונה.
פרופ' רועי עמית, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: פיתוח משחה לטיפול בזיהום קורונה.
פרופ' מרסל מחלוף, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: לכידה של וירוס קורונה על סמך טכנולוגיית Nano-ghosts שפותחה בעבר במעבדתה. 
פרופ' אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: פיתוח תרופה ממוקדת-מטרה לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS). הפיתוח מבוסס על שיטות קיימות להובלת תרופות, ולכן צפוי להימשך זמן קצר יחסית.
פתרונות לצוותים הרפואיים
פרופ' איל זוסמן, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח מסננים וציפויים המבוססים על סיבים ננומטריים. 
ד"ר יותם בר און, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט: וירולוג בעל התמחות בנגיף COVID-19 שמייעץ לצוותים השונים.
פרופ' שי שן אור, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט: ניטור מצבם החיסוני של נבדקים ואיתור נבדקים המצויים בסכנת חיים מוגברת. כמו כן איתור דלקות על סמך אבחון תאי מהיר. 
פרופ'-משנה שאדי פרח, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: פיתוח חומרי חיטוי אנטי-ויראליים. 
המרכז לבינה מלאכותית (AI): שילוב כוחות בפרויקטים מגוונים, מבוססי בינה מלאכותית, ובהם ניתוח מצב חולים והתקדמות המחלה. את המאמץ מובילים ראש המרכז פרופ' שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי והחוקרים פרופ'-משנה אורי שליט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון וד"ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. 
פרופ' עזרי טרזי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: תכנון וייצור מערכות מיגון לצוותים רפואיים תוך שימושים חדשים בהדפסת תלת-ממד והקמת רשת מעצבים ארצית שתירתם לתכנון ולייצור פתרונות הקשורים למגפת הקורונה.
 
 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני