חדשות

האם יש מקום להגדיל את היקף הבדיקות לאחר המוות? (N Engl J Med)

16/11/2019

 

במאמר דעה שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine טוענים הכותבים כי לבדיקות לאחר המוות (אוטופסיה) חשיבות רבה בחינוך הרפואי, אך במהלך חמישים השנים האחרונות אלו בוצעו בתדירות נמוכה משמעותית ורופאים עלולים לפספס מידע חשוב.

 

רופאים ותיקים עשויים לזכור ביקורים שגרתיים לפתולוג במטרה לאשר או לשלול את האבחנה שלהם ואלו היו מעין הערכות של כלל הצוות הרפואי. כעת, בדיקות לאחר המוות בארצות הברית מבוצעות בעיקר במקרים בהם קיים חשד לפשע.

 

הכותבים סבורים כי ניתן ללמוד רבות מהניתוחים לאחר המוות. ישנן סיבות רבות להימנע מכך, החל מרצון לצמצם הוצאות רפואיות, חשש מפני תביעות במידה ויזוהו טעויות וכך סוגיות תרבותיות של הפרעה למת. בנוסף, היכולת להשלים הערכה של הגוף החי כיום טובה משמעותית מזו שהייתה בעשורים הקודמים ולכן ההנחה היא כי אין צורך בהשלמת בדיקות אלו.

 

עם זאת, מנתונים מאוטופסיות מלאות עלה כי שיעור האבחנות השגויות וטעויות לא השתנה רבות לאורך השנים ונע סביב 30%. לפי הערכות קודמות, בבית חולים ממוצע בארצות הברית, השלמת בדיקות לאחר המוות בכלל מקרי התמותה היה מוביל לשינוי בטיפול או להארכת ההישרדות במידה והממצאים החריגים היו מזוהים מוקדם יותר ב-4% מהמקרים, כאשר אבחנות שגויות שלא השפיעו על ההישרדות אך עדיין היו בעלות חשיבות קלינית היו מזוהות ב-4% מהמקרים.

 

פתולוגים ורופאים רבים מוטרדים מהירידה הניכרת בשיעורי הבדיקות לאחר המוות ברחבי העולם. בעוד שאוטופסיה מלאה הינה הגישה הטובה ביותר, פותחו שיטות פחות פולשניות להערכה לאחר המוות, אשר עשויות לשמש בנסיבות מסוימות. גישות אלו כוללות דגימות רקמה מגופות להערכת HIV, משטחים אוראליים ובדיקות לזיהוי אבולה וביופסיות של הכבד להערכת זיהומי HBV (Hepatitis B Virus) ו-HCV (Hepatitis C Virus).

 

אוטופסיה וירטואלית המבוססת על CT או MRI מהווה כלי נוסף לאיסוף מידע, כמו גם אוטופסיות מילוליות, הכוללת ראיונות עם בני המשפחה, בפרט במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. עם זאת, הכותבים מדגישים את המגבלות של בדיקות פחות-פולשניות של המת וטוענים כי במידה ואוטופסיות וירטואליות ישמשו כגישה הסטנדרטית, אזי ייתכן כי רופאים לעולם לא יצליחו לגלות מה הם פספסו.

 

N Engl J Med 2019

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<