חדשות

האם יש ערך מוסף להשלמת בדיקת CTA של העורקים הכליליים בכל חשד לתסמונת כלילית חדה? (מתוך כנס ה-AHA)

24/11/2020

 

מנתוני מחקר RAPID-CTCA שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Heart Association עולה כי לא הייתה תועלת רבה לגישה שכללה השלמה רוטינית של בדיקת CTA (Computed Tomography Angiography) של העורקים הכליליים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, בחולים בסיכון בינוני-עד-גבוה עם כאבי חזה וחשד לתסמונת כלילית חדה.

 

מדגם המחקר כלל 1,748 חולים (גיל ממוצע של 62 שנים, 64% גברים), אשר חולקו באקראי לבדיקת CTA של העורקים הכליליים בשלב מוקדם (877 חולים) או לטיפול סטנדרטי (871 חולים). היסטוריה קודמת של מחלת לב כלילית תועדה ב-34% מהחולים והיסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית תועדה ב-31% מהמשתתפים.

 

בדיקת CTA של העורקים הכליליים בוצעה ב-87.5% מהחולים בקבוצת ההתערבות לאחר חציון של 4.2 שעות מההקצאה האקראית; הבדיקה הדגימה מחלה כלילית חסימתית ב-47% מהמקרים, מחלה לא-חסימתית ב-29% ועורקים כליליים תקינים ב-23% מהמקרים.

 

שיעורי התוצא העיקרי של המחקר, תמותה מכל סיבה או אוטם לבבי חדש מסוג 1 או מסוג 4b (עקב תרומבוזיס משנית לקרע נגע טרשתי או תרומבוזיס בתומכן), עמדו על 5.8% מהחולים בקבוצת ההתערבות, לעומת 6.1% מאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, כאשר ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכון מתוקן של 0.91, p=0.65). כמו כן, לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה מכל-סיבה, תמותה עקב מחלת לב כלילית, או אוטם לבבי לא פטאלי.

 

שיעורי אנגיוגרפיה פולשנית היו נמוכים יותר בקבוצת החולים שהופנו לבדיקת CTA של העורקים הכליליים (יחס סיכון של 0.81, p=0.001), אך שיעורי רה-וסקולריזציה כלילית היו דומים בשתי הקבוצות.  החוקרים גם הדגימו עליה קלה במשך האשפוז ובהוצאות הטיפול הרפואי בעקבות השלמת בדיקת CTA של העורקים הכליליים באופן שגרתי בחולים אלו.

 

ממצאי המחקר אינם תומכים בהשלמת בדיקת CTA של העורקים הכליליים בשלב מוקדם בכל החולים בסיכון בינוני או גבוה עם חשד לתסמונת כלילית חדה.

 

מתוך כנס ה-AHA

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<