חדשות

המשמעות הפרוגנוסטית של פרכוסים בפגים שנולדו לפני 28 שבועות היריון (Neonatology) והערת עורך נאונטולוגיה , ד''ר ברזילי

05/02/2019

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

במאמר שפורסם בכתב העת Neonatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שהיארעות פרכוסים יחסית גבוהה בפגים שנולדו לפני 28 שבועות היריון וכי יילודים עם פרכוסים מצויים בסיכון גבוה יותר לתמותה, פרכוסים בפני עצמם אינם מהווים גורם המנבא תמותה מוקדמת.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסברה היא כי היארעות פרכוסים ביילודים גבוהה בשל סף פרכוס נמוך במוח לא-בשל. אין נתונים רבים אודות פרכוסים במקרים של פגות קיצונית ומטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם פרכוסים מהווים גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה באשפוז ולהעריך את היארעות פרכוסים בפגים שנולדו לפני השלמת 28 שבועות היריון.

 

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, אשר כלל יילודים שנולדו לפני שבוע 28 להיריון והיו במעקב באמצעות aEEG (Amplitude-integrated Electroencephalography) במהלך שלושת הימים הראשונים לחייהם. מספר ומשך הפרכוסים נקבע על-פי רישומי aEEG, בשילוב עם נתונים קליניים.

 

מדגם המחקר כלל 229 יילודים, כאשר ב-46 מהם תועד לפחות אירוע פרכוס אחד (שיעורי היארעות של 20%). בניתוח חד-משתני, גיל היריון, ממוצע סטיות התקן (Z-Score) של משקל הלידה, פרכוסים, דיכוי פעילות רקע בתרשים aEEG ודימום תוך-חדרי חמור נקשרו כולם עם הסיכון לתמותה לפני השחרור מבית החולים (p<0.001 בכל המקרים). בניתוח רב-משתני, גיל היריון (יחס סיכון של 0.61, p<0.001), פעילות רקע בתרשים aEEG (יחס סיכון של 0.30, p<0.001), ממוצע סטיות התקן של משקל הלידה (יחס סיכון של 0.51, p=0.04) ודימום תוך-חדרי חמור (יחס סיכון של 2.60, p<0.001) זוהו כמנבאים משמעותיים של תמותה, בעוד שפרכוסים במהלך שלושת הימים הראשונים לחיים נטו לנבא סיכון מוגבר לתמותה, אך ממצא זה לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.53, p=0.09).

 

החוקרים כותבים כי פרכוסים עשויים לשמש כסמן חשוב לפתולוגיות שאינן מאובחנות מיידית ועשויות להוביל לתמותה מוקדמת של פגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד.

 

Neonatology 2019 January 22, 115 (3): 247-255

 

הערות עורך נאונטולוגיה, ד''ר ברנרד ברזילי:

במחקר זה שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב בהובלתו של דר' איילון שני  היארעות הפרכוסים הייתה גבוהה ביותר: כ-20% בקרב הנחקרים. שיעור זה יכול לרמז שייתכן ואנו "מפספסים" פרכוסים בתקופה הזו במהלך העבודה היומיומית. כידוע, גם במחקר זה נמצא כי לפגים שנולדו מוקדם יותר, בעלי משקל נמוך יותר ועם דימום תוך חדרי נרחב יש סיכון מוגבר לתמותה. בנוסף, נמצא כי גם לכל הפגים בעלי פעילות רקע לא תקינה בתרשים ה-aEEG יש גם עלייה בסיכון לתמותה. לגבי הפרכוסים עצמם, הרי שזה לא נמצא כמעלה סיכון לתמותה כשלעצמם. מחקר זה מעלה את החשיבות שבשימוש ב-aEEG בימי החיים הראשונים בפגים הקטנים.

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני