נאונטולוגיה

יתרונות התערבות מוקדמת בפגים עם הרחבה חדרית בעקבות דימום מוחי (J Pediatr) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על ממצאי ניתוח פוסט-הוק מהן עולה כי התערבות מוקדמת מלווה בסיכון מופחת לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי חמור בפגים עם הרחבה חדרית מתקדמת לאחר דימום תוך חדרי (Intra Ventricular Hemorrhage (IVH) ).

מטרת המחקר הייתה להשוות את ההשפעה על תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי חמור של סף התערבות נמוך לעומת סף גבוה לטיפול בפגים עם חדרי מוח מוגדלים בעקבות הרחבה חדרית לאחר דימום.

המחקר הרב-מרכזי, אקראי ומבוקר בחן תוצאות ניקורים מותניים שבוצעו לאחר סף נמוך להתערבות (מדד אינדקס חדרי של מעל אחוזון 97 ורוחב קרן קדמית של מעל 6 מ”מ) או סף גבוה להתערבות (מדד אינדקס חדרי של מעל אחוזון 97 + 4 מ”מ ורוחב קרן קדמית של מעל 10 מ”מ). משלב הסיבוכים הוגדר כתמותה או שיתוק מוחין, או מדד Bayley Composite Cognitive/Motor Scores של פחות מ-2 סטיות תקן מתחת לטווח התקין בגיל מתוקן של 24 חודשים.

מדגם המחקר כלל 126 משתתפים והחוקרים בחנו את התוצאות ב-113 מהם. מהנתונים עולה כי שיעור משלב הסיבוכים היה גבוה יותר בקרב אלו בקבוצת סף גבוה להתערבות, בהשוואה לשיעורים בקבוצת התערבות בסף נמוך (51% לעומת 35, בהתאמה; p=0.07). סף התערבות נמוך לווה בסיכון מופחת לסיבוכים לאחר תקנון לגיל היריון, חומרת דימום תוך-חדרי ודימום מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 0.24, p=0.03).

בתינוקות עם תוצאות טובות יותר תועד יחס קרן פרונטלית:אוקסיפיטלית קטן יותר (הבדל ממוצע של 0.06-, p<0.001) בגיל מתוקן במועד. בתינוקות בקבוצת התערבות בסף נמוך עם שאנט חדרי-פריטונאלי תועדו מדדי קוגניטיביים ומוטוריים דומים לאלו ללא שאנט דומה, בעוד שבקרב אלו בקבוצת התערבות בסף גבוה, באלו עם שאנט תועדו מדדים נמוכים יותר משמעותית בהשוואה לאלו ללא שאנט חדרי-פריטונאלי.

מנתוני המחקר עולה כי התערבות מוקדמת לטיפול בפגים עם הרחבה חדרית לאחר דימום תוך-חדרי מלווה בסיכון מופחת לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי חמור.

J Pediatr. 2020 Aug 12

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

באותו גליון של Journal of Pediatrics מסוכמים התוצאים של פגים עם הרחבת חדרים לאחר דימום. מחקר זה בא לענות על השאלה מתי עדיף לעשות ניקוזים לדימומים הללו, האם מוקדם יותר או שמא ניתן לחכות ולעשות רק במקרים החמורים יותר. מבחינת התוצאות במחקר זה, נראה שעדיף לבצע ניקוזים בשלב מוקדם יותר על מנת למתן את הפגיעה הנוירוהתפתחותית. קרוב לודאי כי בגישה זו יותר פגים יטופלו, אולם יתכן והפעם הגישה האגרסיבית יותר היא המוצדקת.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות של תיקון בקע מפשעתי לפני שחרור מיחידת טיפול […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • אמבוליזציה של הרחם עשויה למנוע צורך בכריתת רחם בנשים עם דימום לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology)

    אמבוליזציה של הרחם עשויה למנוע צורך בכריתת רחם בנשים עם דימום לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology עולים שיעורי הצלחה גבוהה לאמבוליזציה של עורק הרחם בשליטה בדימום לאחר-לידה ומניעת צורך בכריתת רחם בנשים רבות עם דימום לאחר לידה. אמבוליזציה של עורק הרחם הינה פרוצדורה זעיר-פולשנית הכוללת הזרקת חלקיקים קטנים החוסמים זמנית את זרימת הדם לעורקי הרחם. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי […]

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה