חדשות

התועלת של התחלת טיפול בסטרואידים סיסטמיים שבוע ומעלה לאחר הלידה למניעת BPD בפגים (Cochrane Database Syst Rev) והערת עורך ניאונטולוגיה , ד''ר ברזילי

20/12/2021

במאמר שפורסם בכתב העת Cochrane Database and Systematic Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה חדשה  לפיהן התחלה מאוחרת של טיפול סיסטמי בסטרואידים לאחר הלידה מפחיתה את הסיכון לתמותה ו-BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) בפגים. עם זאת, החוקרים מדגישים את האיכות המתודולוגית המוגבלת של המחקרים להערכת התוצאות ארוכות הטווח.

 

במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון את התועלת היחסית והסכנות בהתחלה מאוחרת (שבעה ימים ומעלה לאחר הלידה) של טיפול בסטרואידים סיסטמיים בפגים עם אבחנת BPD או בשלבי התפתחות.

 

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי CENTRAL ו-MEDLINE וכן ארכו חיפוש במאגרי מחקרים קליניים ורשימות מקורות לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא. הם התמקדו במחקרים שהשוו בין סטרואידים סיסטמיים (מתן תוך-ורידי או פומי) אל מול פלסבו או אי מתן טיפול לאחר שבוע ויותר מהלידה של פגים עם BPD בשלבי התפתחות או מבוסס.

 

מהנתונים עולה כי דרגת הודאות של העדויות הייתה גבוהה במרבית התוצאים המרכזיים שנבחנו בסקירה, למעט BPD לאחר 36 שבועות ולמשלב BPD או תמותה לאחר 36 שבועות.

 

הסקירה כללה 23 מחקרים אקראיים מבוקרים (1,817 תינוקות); 21 מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו מתן דקסמתזון (אחד בלבד כלל גם הידרוקורטיזון) ושני מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו מתן הידרוקורטיזון בלבד. הסיכון הכלל להטיה של המחקרים שנכללו בסקירה היה נמוך.

 

טיפול סיסטמי מאוחר בסטרואידים לווה בהפחתת תמותה עד לגיל המאוחר ביותר המדווח (יחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.99; 21 מחקרים; עדויות בדרגת ודאות גבוהה).

 

מחלקה לפי תתי-קבוצות לפי טיפול תרופתי עלה כי דקסמתזון או הידרוקורטיזון לבדם לא הפחיתו לבדם את התמותה של תינוקות אלו. הממצאים הצביעו על הטרוגניות סטטיסטית מעטה בין אוכלוסיות מטופלים בדקסמתזון או הידרוקורטיזון.

 

טיפול מאוחר בסטרואידים סיסטמיים הפחית את הסיכוי ל-BPD בגיל מתוקן של 36 שבועות (סיכון יחסי של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.80-0.99; עדויות בדרגת ודאות מתונה). טיפול בדקסמתזון ככל הנראה הפחית את הסיכון ל-BPD בגיל מתוקן של 36 שבועות (סיכון יחסי של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.87; עדויות בדרגת ודאות מונה), אך לא כך היה עם הידרוקורטיזון.

 

טיפול מאוחר בסטרואידים סיסטמיים ככל הנראה הפחית את הסיכוי לתוצא משולב של תמותה או BPD בגיל מתוקן של 36 שבועות (סיכון יחסי של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.92). טיפול בדקסמתזון, אך לא הידרוקורטיזון ככל הנראה הפחית את הסיכון לתוצא משולב זה (סיכון יחסי של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.67-0.84; עדויות בדרגת ודאות גבוהה).

 

לטיפול בסטרואידים הייתה השפעה קטנה, אם בכלל, על הסיכון לשיתוק מוחין, תוצא משולב של תמותה או שיתוק מוחין.

 

המחקרים כללו מספר קטן של משתתפים שלא היו מונשמים ולכן לא ניתן להסיק מסקנות אודות התועלת של הטיפול התרופתי המאוחר במניעת BPD בתינוקות שאינם מונשמים.

 

החוקרים כותבים כי ממצאי הסקירה תומכים בתועלת של התחלה מאוחרת של טיפול בסטרואידים לתינוקות אותם לא ניתן לגמול ממכונת הנשמה. החשיבות של התחלה מאוחרת של הטיפול הסיסטמי באלו שאינם מונשמים אינה ברורה ודרושים מחקרים נוספים בנושא. עוד דרושים נתונים ארוכי טווח אודות השפעות הטיפול המאוחר על תפקוד קוגניטיבי, תפקוד ניהולי, הישגים אקדמיים, התנהגות, בריאות נפשית, תפקוד מוטורי ותפקוד ריאתי.

 

Cochrane Database Syst Rev. 2021 Nov 11

 

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד''ר ברנרד ברזילי::

למרות השנים הרבות שהטיפול בסטרואידים למניעת BPD נחקר, והשינויים שחלו בהוריות למתן עדיין אין תשובה ברורה לגבי התועלת לעומת הנזק האפשרי של טיפול זה. במטא-אנליזה זו החוקרים מציינים כי למתן מאוחר של סטרואידים (בגיל למעלה משבוע) קיימת תועלת בילודים מונשמים במניעת BPD ו/או תמותה מבלי לעלות את הסיכון להתפתחות CP. תועלץ זו אינה ברורה בילודים שאינם מונשמים כאשר הם מקבלים את הטיפול. אנחנו עדיין מנסים למצוא את קבוצת הילודים שיהנו מהטיפול בסטרואידים מבלי להיחשף לתופעות הלואי המשמעותיות. יתכן כי קבוצה זו הינה הפגים הקטנים שעדיין מונשמים בגיל מעל לשבוע.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<