מאמרי מערכת

למה חשוב שרופאים שטעו יבקשו סליחה מהמטופלים? מאמר דעה של ד''ר טליה קרקובר, מה-JAMA

26/07/2021

 

JAMA. 2021;326(3):223-224. doi:10.1001/jama.2021.10840

 

מאת נעה גנזבורג , Bsc

את מאמר הדעה שלה ב-JAMA פותחת ד"ר טליה קרקובר, בקריאה שלה ושל בעלה לרופאים שפגשו בבנה, בעיקר בזום, בדרך לאבחנה של מחלה קשה. "אנחנו לא מאשימים אתכם בכלום, אבל אנחנו רוצים שכל הרופאים שטיפלו בבננו יראו את הכאב שלו, ושלנו, ושיבינו מה היה התפקיד שלהם בתהליך. אנחנו רוצים שתתנצלו על התפקוד שלכם ושתלמדו מהחוויה הנוראית". במאמרה כותבת ד"ר קרקובר, רופאה פנימאית, שטעויות באבחון או בטיפול מותירות את המטופלים ואת המטפלים בהם בטראומה, ועלולות לגרום למטופלים לאבד את האמון במערכת הרפואית. עבור רופאים, יש פחד גדול מגרימת נזק או הונאה, גם בתפיסת העצמי (והתמודדות עם תסמונת המתחזה), וזוהי, לדבריה, מלכודת- כאשר הערך העצמי כרופא מגיע רק עם הוכחה של מצוינות והישגיות.

לאחר שבנה חלה במחלה קשה, בניסיון לאבחן את הסיבה למחלה נתקלו בני המשפחה ברופאים שלא הצליחו לסייע באבחנה, ואף, לדבריה, הקשו עליה. כשבסוף, לאחר חמישה חודשים הגיעו בני המשפחה לאבחנה המיוחלת והבינו שמדובר בגידול נדיר במח שלו יש מספר פתרונות לריפוי, פנתה הכותבת לרופאים המטפלים שפגשו בתהליך האבחון,  כדי לעדכן אותם. לדבריה, רופאת המשפחה שהכירה את בנה מילדות הייתה הרופאה היחידה שלקחה את המקרה הזה כאפשרות להפיק לקחים , התנצלה, ואף חקרה לעומק את המקרה. אף אחד מהרופאים האחרים שאיתם עמדו בקשר לא הציע מילות התנצלות על האבחנות השגויות שהציע. לדבריה, אותם רופאים הגיבו בהפתעה לשמע האבחנה, אמרו שהם שמחים לכך שנמצאה האבחנה הנכונה, כשחלקם פקפקו באמינות המידע שנמסר להם לאורך הדרך.

על אף ההזדהות שלה עם הרופאים כרופאה בעצמה, הבנת התסכולים שלהם והכרת בעיות כמו עומס ושעות עבודה ארוכות או גבולות מטושטשים בין הפרטי למקצועי בחסות הזום והמגיפה- כהורה של מטופל, היא חשה שמדובר בהסטת האחריות. בהעדר התנצלות כנה, היא כותבת, היה לה קשה להתגבר על התחושות הכואבות, ובני המשפחה סיימו את השיחה עם אותם רופאים בתחושה שהם נטושים.

במאמרה ד"ר קרקובר קוראת לצוות הרפואי להכיר במגבלות המקצוע ובאפשרות לעשות טעויות ולהבין שהן חלק בלתי נמנע מהמקצוע. "אף אחד לא יודע הכל, אף אחד לא יכול לעשות אבחנות נכונות במאה אחוז ללא טעויות,... האנושיות שלנו גורמת לנו לבצע טעויות, אך גם מאפשרת לנו ליצור קשרים, ולרפא. עלינו לעשות כל מה שביכולתנו כדי שלא לבצע טעויות בטיפול ובאבחנה, ובכל זאת, טעויות יקרו. כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו ברגעים נוראים שבהם בכל זאת אירעה טעות, עלינו לחוש חמלה לעצמנו ולמטופלים שלנו ולהתנצל בכנות על נזק שגרמנו. אנחנו, כמו גם רופאים ורופאות אחרים עשויים ללמוד מהטעויות האלה.

https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2782182

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<