כאב

לנתק את מקור הכאב של חולי סרטן/מאת ד”ר עידו שטראוס

התפתחויות טכנולוגיות והבנה טובה יותר של מנגנוני הכאב העצביים הביאו לפיתוחן של שיטות פולשניות, יעילות ובטוחות לטיפול בכאב העמיד לטיפול תרופתי. ד”ר עידו שטראוס על הטיפולים הנוירוכירורגיים הפועלים במנגנון ניתוק הכאב ומקלים על סבלם של חולים במחלות אונקולוגיות מפושטות

(*) ד”ר עידו שטראוס, מומחה לנוירוכירורגיה, היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המרכז הרפואי איכילוב

כאב הוא סימפטום הגורם לתחלואה קשה ולפגיעה באיכות החיים בחולים אונקולוגיים. עד 80% מהחולים האונקולוגיים יסבלו מכאב משמעותי בשלבי המחלה המתקדמים. הסיבות השכיחות לכאב אצל חולי סרטן הן חדירה של תאי הגידול לרקמות הגוף, לחץ על עצבים או נזק בעקבות טיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות או ניתוח. למרות מודעות גוברת מצד הרופאים והכנסה של פרוטוקולים לטיפול בכאב אונקולוגי, עדיין יש חולים שבשלבים הסופיים של המחלה אינם מאוזנים בצורה מיטבית מבחינת כאב וסובלים מכאב עז ובלתי נשלט. המטרה בטיפול בכאב בחולים אונקולוגיים היא להשיג שיכוך כאב מהיר ללא תופעות לוואי על מנת לאפשר לחולים להמשיך ולתפקד ככל הניתן ולהמשיך ברצף הטיפולים במחלה.

לאחר כישלון של קווי טיפול תרופתיים, קיימות מספר אפשרויות להתערבויות נוירוכירורגיות מדויקות שיכולות לפגוע במסלולי הולכת הכאב או במרכזי תפישת הכאב במוח. ניתן לחלק את הפרוצדורות הנוירוכירורגיות לכאב לפרוצדורות שבהן פוגעים באופן מדויק במסלולי הכאב באמצעות יצירת לזיה, ולפרוצדורות של נוירומודולציה שבהן משנים את אופן הולכת אותות הכאב על ידי השתלת קוצב עצבי מיוחד או משאבה אינטרה-תקלית המשחררת אופיאטים באופן ממוקד בחוט השדרה.

בחולים אונקולוגיים בהם המטרה היא לבצע פעולה ממוקדת ללא השתלת גוף זר, פעולות אבלציה יעילות במיוחד. פרוצדורות האבלציה מבוצעות היום באמצעות אלקטרודה מיוחדת המחממת את הרקמה סביבה באמצעות גלי רדיו ושומרת על טמפרטורה מדויקת בעזרת חיישן חום המורכב בקצה. גודל הלזיה נקבע באמצעות בקרה מדויקת של הטמפרטורה וזמן החימום. פרוצדורות אלו מבוצעות לרוב תחת הנחיית הדמיה ומביאות להקלה מיידית בכאב. יש סיכון פריאופרטיבי קטן אולם ההחלמה בדרך כלל מהירה וללא סיבוכים ארוכי טווח הקשורים בהשתלת גופים זרים ותחזוקתם.

מנגנוני הכאב

כאב משמש כהתראה על נזק לגוף, ומשופעל על ידי קולטנים ספציפיים לכאב (נוסיספטורים) ברקמות הפגועות. אותות הכאב מועברים באמצעות סיבי עצב דקים ללא מייאלין מסוג C או A-delta לחוט השדרה. בחוט השדרה עולים מסלולי הכאב אל התלמוס במסלול הספינותלמי העובר בעמודות הקדמיות-צדיות, ומשם אל הקורטקס. הכאב מפעיל אזורים ספציפיים במוח שאינם קשורים ישירות לאזורי החישה הרגילים. מחקריfMRI הראו כי אצל אנשים שסובלים מכאבים, יש פעילות מוגברת באינסולה ובאזור ה-anterior cingulate cortex (ACC).

במצבים שבהם לא ניתן לרפא את הרקמה הפגועה, כמו במחלות ממאירות, יש לטפל בסימפטום הכאב. ניתן להתערב לאורך מסלול הכאב על מנת להשיג הקלה. ההתערבויות הנוירוכירורגיות האפשריות בכאב ממקור סרטני הן ניתוק של מסלולי הכאב בחוט השדרה (קורדוטמיה או מיילוטומיה מרכזית) או ניתוק של מסלולי הכאב במוח (סינגולוטומיה).

ניתוק של מסלולי הכאב בחוט השדרה

קורדוטומיה – מטרת הפעולה היא לנתק את מסלול הכאב העולה בחוט השדרה ולמנוע מאותות הכאב מלהגיע אל המוח. ניתן לבצע את הפעולה בגישה מילעורית באמצעות אלקטרודתRF מיוחדת על מנת לצרוב את המסילות הספינותלמיות בחלק האנטרו-לטראלי של חוט השדרה. הפעולה מיועדת למצבים של כאב חד-צדדי בגפיים תחתונות, אגן או בית החזה. הפעולה היא אמנם זעיר פולשנית עם סיכויי הצלחה גבוהים בחולים נבחרים, אולם קיים סיכון של כ-10% לפגיעה מוטורית בגפיים תחתונות ולכן הפעולה שמורה למקרים של כאב בלתי נשלט בחולים עם מחלה מתקדמת. במקרים של כאב אבדומינלי/ אגני יש צורך בפעולה דו”צ הכרוכה בסיכון מוגבר לפגיעה בשליטה על סוגרים.

מיילוטומיה מרכזית – ידוע כיום שסיבי כאב ויסראלי עולים בחוט השדרה בקו האמצע של המסילות האחוריות. חיתוך של מסלול זה יעיל כטיפול לכאב אונקולוגי ממקור בטני או אגני, בחולים עם פיזור מטסטטי בחלל הפריטונאום או בחולים עם כאב רקטלי. שיפור משמעותי בכאבים הושג בכ-70%-60% מהחולים בפרוצדורה זו. כיום ניתן לבצעה באמצעות לזיה נקודתית בעזרת אלקטרודת RF בחוט השדרה הגבי.

ניתוק של מסלולי הכאב במוח

סינגולטומיה – כאשר הכאב הסרטני מפושט, לא ניתן להתערב בצורה ממוקדת על מנת למנוע הגעת אותות הכאב למוח. במקרים אלה ניתן להתערב בצורה סטריאוטקטית מדויקת במרכזי הכאב במוח על מנת להוריד את תפישת הכאב. צריבה סטריאוטקטית מדויקת של הקורטקס בסינגולט גירוס הקדמי הוכחה כיעילה בהורדה משמעותית של הרכיב האפקטיבי של הסבל הכרוך בתחושת הכאב, כך שלאחר הפרוצדורה המטופל חש את הגירוי אך הוא לא מרגיש ככואב.

לסיכום, התפתחויות טכנולוגיות והבנה טובה יותר של מנגנוני הכאב העצביים הביאו לפיתוחן של שיטות פולשניות, יעילות ובטוחות לטיפול בכאב העמיד לטיפול תרופתי. הפרוצדורות הנוירוכירורגיות לטיפול בכאב נמצאות בשימוש בחולים עם מחלות אונקולוגיות מפושטות ומצליחות, במנגנון ניתוק מסלולי הכאב, להקל על סבלם של החולים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    בקרב חולים עם מלנומה, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר לפרוגנוזה ירודה בטווח הארוך בחולים עם אבחנה של מלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון חדש לפרוגנוזה שלילית בטווח הארוך בחולים עם מלנומה עורית.  עם […]

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה