חדשות

הרפס גניטליה בילדים לא בהכרח מצביע על התעללות מינית (Arch Dis Child)

18/07/2007

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Archives of Disease in Childhood, עולה כי בעוד הרפס גניטלי בילדים מעלה את החשד להתעללות מינית, העדות הנוכחית חלשה מכדי להעריך את הסבירות של העברה מינית.

 

ממצאי המחקר הנוכחי מציעים, שהסבירות שהרפס גניטלי מועבר מינית, גבוה יותר בילדים מעל גיל 5 בעלי לזיות גניטליות, שבודד מהן הרפס סימפלקס סוג 2.

 

לדברי החוקרים,HSV  סוג 2 קשור בצורה חזקה עם העברה מינית במבוגרים, אך רוב המקרים של הרפס גניטלי במבוגר באנגליה הם HSV סוג 1, כך שסוג הווירוס אינו אינדיקטור מוחלט לצורת העברה מינית.

 

בילד עם לזיה גניטלית ואוראלית, חיסון עצמי יכול להיות ההסבר. בנוסף, הזיהום אפשרי, לדוגמא, דרך החלפת טיטול על ידי מבוגר המודבק בווירוס.

 

החוקרים ערכו סקירה ספרותית במטרה לזהות דיווחים הבודקים העברה מינית כגורם אפשרי להרפס גניטלי בילדים. 5 דיווחים, שפורסמו בין 1968 ו-2003, זוהו.

 

ביותר ממחצית מהמקרים המדווחים הייתה עדות המצביעה על העברה מינית, אך העדות הייתה חלשה מכדי לאפשר הערכות אמינות של הסיכון. הדיווחים לא תיארו כל מגע גניטלי בפירוט רב וממצאים גופניים, שנאספו כדי להצביע על התעללות, לא היו נחשבים מספיקים בימינו.

 

החוקרים מסכמים ואומרים כי יש צורך במחקר גדול יותר, עדכני וחזק מבחינה מתודולוגית, שיכלול ילדים עם הרפס גניטליה על מנת להיות יותר בטוחים בנוגע למשמעות של ילד, שאינו בוגר מספיק כדי לקיים יחסי מין.

 

Arch Dis Child 2007;92:608-613

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני