הרצאות מצגות

עדכונים מפורום התזונה ב-emed healthclub בניהולה של ד''ר סיגל אילת-אדר

27/12/2009

פורום הדיונים ממשיך להתעדכן מידי יום, והפעם נרצה להביא לכם מס' דיונים מעניינים במגוון נושאים שעלו באתר emed healthclub המופעל בחסות חברת יוניליוור.

אייל ניסה לברר בהמשך למחקר שעסק בקשר בין צריכת מלח לסיכון לשבץ אם יש לד"ר אילת-אדר המלצות להפחתת רמת הצריכה של מלח בתזונה. להלן תשובתה של ד"ר סיגל אילת:

ראשית, אפנה ואדגיש את סוף הסקירה בה אומרים הסוקרים: "החוקרים מסכמים כי צריכה מוגברת של מלח קשורה בסיכון מוגבר באופן משמעותי לשבץ ולמחלה קרדיווסקולארית. הם מציעים כי גודל האפקט שנצפה הינו ככל הנראה תת-הערכה של השיעור האמיתי, וזאת מאחר והמדדים ששימשו להערכת צריכת המלח לא היו מדויקים. מאחר ולא סביר שיבוצעו מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית של הגבלת מלח ותוצאות קליניות, המחקרים שנותחו הינם ככל הנראה הטובים ביותר בנמצא, הם טוענים, ואלו תומכים בערכה של הגבלת צריכת המלח באוכלוסיה לשם המניעה של מחלה קרדיווסקולארית".

אז ככה: מחקרים מראים קיומו של קשר בין צריכת מלח ליתר לחץ דם ומחקר DASH, שהראה, הפחתה בלחץ הדם בדיאטה עשירה בירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן, הראה הפחתה נוספת, בדיאטה דלת נתרן.
בשטח: קשה מאד לביצוע - מסכימה בהחלט. מה גם, שלא כולם מגיבים לדיאטה דלת נתרן. 
הפתרון לבעיה זו, לעניות דעתי, צריכה להגיע מהאוכלוסייה. אני יכולה להגיד ל-1000 מטופלים "להתאפק", אבל אם תהיה אלטרנטיבה דלת / פחותת נתרן מהתעשייה, זה ישפיע על האוכלוסייה כולה.
נקודה אחרת למחשבה: מחקרים הראו, שהפחתת לחץ דם עם תרופות, באנשים עם יתר לחץ דם, לרמות "נורמליות" לאנשים בריאים או פחות מכך - קשורה בסיכון מוגבר בנוסף לתחושת חולשה אצל חלק מהאנשים.
בכל אופן, הנה כמה "טיפים" להפחתת מלח/נתרן בתזונה (להפחתת לחץ דם יש המלצות רחבות יותר).
• להפחית את כמות המלח השולחני (נתרן כלורי) המוסף למזון בבישול ובצלחת.
• להעדיף מזונות המוכנים בבית על פני מזונות מעובדים/קנויים
• להעדיף מזונות מופחתי נתרן, לדוגמא לחם דל נתרן
• להעדיף מוצרי בשר טריים או קפואים על פני מוצרים משומרים, מעושנים או מעובדים.
• לאכול פחות מזונות המוחזקים במי מלח כגון מלפפונים חמוצים, זיתים וכדומה וכן פחות רטבים כגון קטשופ, חרדל, רוטב ברביקיו, רוטב סויה וכדומה.
• להעדיף תיבול מזון בתבלינים, טריים ויבשים, מיץ לימון, חומץ.
• להסתכל על הסימון התזונתי של מותגים שונים של אותו מוצר ולהשוות את כמות הנתרן. להעדיף את המותג המכיל פחות נתרן ל-100 גר'. גם מונוסודיום גלוטמט ומוצרים שכתוב עליהם מלח... מכילים נתרן.

הדיון השני שנרצה להביא כאן נוגע לנושא "חם" שעולה במחקרים רבים לאחרונה - ויטמין D . בהקשר לזה שאל אליצור את השאלה הבאה:

המונח "חסר עמיד לטיפול בויטמין D "  הוזכר בידיעה שבה הוצגו ההנחיות החדשות למתן ויטמין D , ושאלתי היא מהי ההגדרה לחסר עמיד לטיפול (כלומר האם אי הגעה לרמות תקינות לאחד חודש, חודשיים ?), ומהן אפשרויות הטיפול במקרה זה ?

ד"ר אילת-אדר גייסה לטובת מתן תשובה מפורטת את האנדוקרינולוגית ד"ר איריס ורד:

אינני זוכרת שנתקלתי בחסר עמיד לטפול. הבעייה העיקרית היא בהיענות לטיפול ובהתמדה בו.
אני נוהגת להתאים את מינון ויטמין D לפי ההפרש בין הרמה המצויה לרצויה, עם התחשבות במשקל המטופל/ת, ובמצב הרפואי, ולחזור על בדיקת הרמה לאחר כ-3-4 חדשים.
כדאי להתאים תוסף ודרך מתן שיתאימו לצרכים ולהעדפות המטופל/ת – טבליות לעומת טיפות, טיפול יומי לעומת טפול במרווחי מינון גדולים יותר – שבועי או חדשי.
במצבים בהם קיים חשש להפרעה בספיגה: כגון מחלת מעי או מצב לאחר ניתוח במערכת העיכול ניתן להיעזר בתכשיר ויטמין D בהזרקה לשריר פעם בחודש עד חדשיים.
ההמלצה במאמר המוזכר לטפול בארגוקלצפירול במצבי חסר נראית לי בעייתית, מכיוון שיש עדויות על נחיתות שלו לעומת כולקלציפרול בתיקון רמת ויטמין D בבני אדם.
גם ההמלצה לרדת למינון אחזקה נמוך של כ-800-1000 יח' לאחר תיקון מצב של חסר אינה מקובלת עלי. מנסיוני יש צורך במינונים גבוהים יותר על מנת לתחזק רמה סבירה.
מינון של 800-1000 יח' הוא מינון אחזקה סביר לאוכלוסייה הרחבה: הוא מונע חסר עמוק בויטמין D במרבית המתמידים במינון זה, ואין בו שום נזק.

גם בפורום העוסק בתזונת ילדים קיימת פעילות תוססת. אחד הנושאים שעולה הוא הפורמולות לתינוקות. צרויה שאלה לאחרונה :

קראתי שמחקר חדש מצא שלפורמולות אלרגניות שונות יש בפועל מידת אלרגניות שונה, וכי תמיסות שמכילות חלבונים שלמים הן אלרגניות יותר על אילו פורמולות את ממליצה להאכלת תינוקות הסובלים מאלרגיה לחלב פרה?

גם כאן גייסה ד"ר אילת-אדר מומחית בתחום, את ד"ר מיכל גילאון-קרן , שענתה כך:

אז קודם כל, התשובה נמצאת בכתבה:
"לטענתו (של המומחה המצוטט בכתבה), את מי שכבר הינו אלרגי לחלב פרה או לפורמולת חלב יש להעביר לפורמולה שעברה הידרוליזה נרחבת, ולמעלה מ-95% מהפורמולות המצויות בשוק עשויות להיות נסבלות היטב. באם אלו האחרונות אינן נסבלות, ניתן לעבור לדבריו לפורמולות המבוססות על חומצות אמינו."
אלה גם ההמלצות של משרד הבריאות:
לתינוקות בעלי תגובה מיידית לחלב פרה המתווכת ע"י נוגדנים מטיפוס IgE - תמ"ל על בסיס סויה יכול לשמש תחליף הולם לרוב התינוקות.
לתינוקות בעלי תגובה מאוחרת לחלב פרה שאינה מתווכת ע"י נוגדנים מטיפוס IgE תהיה ברוב המקרים תגובה צולבת לחלבון סויה ולכן מתאימה הזנה בתמ"ל על בסיס הידרוליזאט של קזאין, או (במקרים נדירים) תמ"ל על בסיס חומצות אמינו חופשיות עד לבירור אלרגיה לסויה.
http://www.health.gov.il/units/spoke/hanaka.doc

עד כאן סיכום תקופתי זה מהפורום. אם גם לכם יש שאלות/השגות על מימצאי מחקרים בתחום התזונה/רצון להיוועץ על מקרים ספציפים עם ד"ר אילת-אדר - הנכם מוזמנים לאתר emedhealth club


מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<