ילדים

ISRAEL המרכז היחיד בארץ המציע טיפול בשיטה החדשנית של נאס”א

מכון Brain Games Israel מתמחה בטיפול בנוירופידבק, בעזרת טכנולוגיות מתקדמות שפותחו ע”י NASA. עיקר המטופלים הם בעיקר אלו הלוקים בהפרעות קשב, אך המרכז מציע טיפולים גם בפגיעות ראש, אפילפסיה, אובדן יכולת הדיבור או הזיכורן, חרדות דיכאון ועוד הפרעות פסיכו נוירולוגיות שונות. צוות המכון מורכב מבוגרי תואר שני במדעי ההתנהגות או במוח וקוגניציה.

נוירופידבק היא שיטת טיפול לא חודרנית שמטרתה שינוי הפעילות החשמלית של המוח. השיטה בטוחה ויעילה מאד לטיפול בהפרעות נוירופסיכיאטריות שונות, כגון הפרעות קשב ואפילפסיה.

נוירופידבק הוא טיפול במשוב ביולוגי.למעשה זהו תהליך למידה התנהגותי, המבוסס על מתן משוב למטופל על הפעילות החשמלית של מוחו. בעזרת הפידבק שמקבל המטופל הוא מצליח לשנות ולעצב את הפעילות החשמלית של מוחו.

שיטת טיפול היישר מהחלל

ראשית הנוירופידבק במחקר שנעשה במעבדות של  נאסא עוד בשנות ה 70. דלק חדש בו החלה נאסא להשתמש גרם להתקפי אפילפסיה. חוקר בשםSTREMAN מצא שחתולים שאומנו לייצר פעילות מוחית בתדר מסוים הפכו לאמידים יותר להתקפי אפילפסיה. אצל חלקם לא הופיעו ההתקפים ואצל האחרים הם הופיעו לאחר פרק זמן ארוך יותר של חשיפה לחומר.

בהתבסס על תוצאות המחקר משנת 1978 והלאה מתחיל STERMAN סדרה של מחקרים בחולי אפילפסיה עמידים לטיפול תרופתי ומחקריו מלמדים על שיפור מובהק  ושכיחות ההתקפים יורדת.

בסוף שנות ה 90 עורכת נאסא ניסוי שמטרתו להגיע לאופטימיזציה של רמת האוטומציה בטיסה. כדי לבדוק את רמת הריכוז של הטייסים, הם מוכנסים לסימולטור טיסה ומחוברים למכשיר EEG שבודק את רמת הריכוז שלהם. נאסא מגלה שככל שעולה רמת האוטומציה בטיסה, הריכוז אצל הטייסים יורד. נאסא מתכנתת את הסימולטור כך שכל פעם הריכוז אצל הטייס ירד, יוריד הסימולטור את רמת הטיסה. עם הזמן הם מגלים החוקרים שהטייסים מאמנים את מוחם שלא לאבד ריכוז.

הסימולטור מזכיר לצוות החוקרים משחקי וידאו שחביבים על הילדים והם מחליטים לנסות את השיטה גם על ילדים עם הפרעות קשב. הם מתחילים מחקר בבית החולים לילדים והתוצאות החיוביות של המחקר מובילות אותם לפתח את הטכנולוגיה לשימוש רחב.

שיטת טיפול אינטראקטיבית

האימון בשיטה נעשה היום בשימוש בסוני פלייסטישיין או צפייה בסרטי די.וי.די. כשהמטופל מחובר למכשיר EEG והפעילות החשמלית של מוחו נמדדת.

היה והמטופל מצליח לעמוד ביעד שהציב המטפל הסרט יפתח, יתבהר והקול יהיה ברור וחזק. כשהמטופל לא יעמוד ביעד הסרט יקטן או יימוג והקול יעלם.

אם האימון נעשה בעזרת משחק וידאו כמו סוני והמטופל לא עומד ביעד שנקבע- השלט ירעד וכפתור ה X יגיב רק לשתי לחיצות.

המוח ינסה לחזור כל הזמן לטווח הפעילות בה לא מפריעים לו. הוא יחזור שוב ושוב לאותו מקום וילמד לעבוד בתדרים הרצויים. עם הזמן יתרחש שינוי בתבנית הפעילות החשמלית של המוח. ומדובר בשיפור שאפקטיבי לטווח ארוך.

מחקרים על השיטה

ישנם מחקרים רבים בתחום הפרעות הקשב והריכוז וכמובן גם בשיטת נוירו פידבק,

בסוף שנת 2009 פורסמה מטא אנליזה הסוקרת 15 מאמרים שפורסמו בעיתונות מקצועית מבוקרת. במחקרים נכללו 1194 ילדים . מסקנת המחקרים היא שהטיפול בנוירופידבק משפר משמעותית את מצבם של הלוקים בהפרעות קשב, הן בהיפראקטיביות, הן באימפולסיביות והן בריכוז.

מאמר שהתפרסם בעיתון המוביל בעולם ברפואת ילדים PEDIATRICS טוען שהטיפול בנוירופידבק שקול ביעילותו לטיפול בתרופות סטימולטוריות (ריטלין ודומיו).

כל השיטה מבוססת על אות ה EEG (גלי מוח). מתחילים בבדיקה הנקראת EEG כמותי QEEG. לוקחים דגימת EEG מכל הראש (כובע של 19 אלקטרודות). את אות הEEG מפרקים בעזרת אלגוריתמים מתמטים לגלים השונים. את הניתוח משווים לנורמות של בני אותו גיל. מה שאנחנו מנסים לגלות הוא את השונות מהנורמה.

במקרים מורכבים אנחנו מוסיפים בדיקה נוספת הנקראת ERP (פוטנציאלים מעוררים) ובה נלקחת דגימת EEG בזמן שהמטופל מבצע משימה כמו בדיקת TOVA או מבחן מתמטיקה וכו’.

הבדיקה מאפשרת לנו לעקוב אחר התגובה של המערכות המוחיות לגירוי.

לכל מטופל יותאם פרוטוקול טיפולי המבוסס על תוצאות הבדיקה שלו. הבדיקה מאד חשובה כדי להתאים את הטיפול הנכון למטופל. יש להבין שהטיפול הוא מאד אפקטיבי ולכן חשוב לבסס אותו על בדיקה מלאה ומקיפה ולא על דגימה מקרית מאלקטרודה כזו או אחרת.

להפרעת קשב ביטוי ברור בפעילות החשמלית של האונה הפרונטאלית במוח. בכ 60% מהמקרים פעילות המוח היא איטית יותר (זוהי הסיבה שריטלין שהוא תרופה ממריצה גורם להעלמות הסימפטומים בזמן שהוא פעיל).

גם אנחנו מאיצים את פעילות המוח, אבל ע”י למידה ולא על ידי תרופה. עם שינוי תבנית הפעילות המוחית ייעלמו הסימפטומים. כיוון שמדובר בתהליך של למידה השיגי הטיפול ישמרו לטווח ארוך.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

  • טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריי במטופלים בתרופה לאורך למעלה משישה חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר ארצי בשבדיה וכלל 26,710 חולים עם אבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בגילאי 12-60 שנים (גיל חציוני של 20 שנים) אשר קיבלו […]

  • עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    היקף המרשמים לטיפול בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) עלה משמעותית בארצות הברית במהלך מגפת הקורונה, בפרט בקרב מבוגרים צעירים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חתך חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Prescription Audit Commercial Database, הכולל למעלה מ-94% מהמרשמים הניתנים באופן אמבולטורי. הם בחנו את ניפוקי המרשמים […]

  • מתבגרים וגברים צעירים עם קרטוקונוס בסיכון מוגבר ל-ADHD (מתוך JAMA Ophthalmol)

    מתבגרים וגברים צעירים עם קרטוקונוס בסיכון מוגבר ל-ADHD (מתוך JAMA Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים דר’ מרגריטה ספיר ושותפיה מהמרכז הרפואי שמיר בצריפין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר בין אבחנה של קרטוקונוס ובין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention/Deficit and Hyperactivity Disorder, או ADHD). החוקרים השלימו מחקר חתך רטרוספקטיבי שכלל 940,763 מתבגרים ומבוגרים בשירות צבאי בין ינואר 2011 ועד דצמבר 2021 […]

  • גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

    גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry עולה כי הפרעות פסיכיאטריות וטיפולים כנגד מחלות פסיכיאטריות מלווים בסיכון מוגבר משמעותית לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים בארצות הברית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכרת גורמי סיכון ל-ADHD עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של הפרעת הקשב והריכוז; עם זאת, אין מחקרים רבים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר ל-ADHD בבנים ובבנות (Ann Epidemiol)

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר ל-ADHD בבנים ובבנות (Ann Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לידה לפני 38 שבועות הריון מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בבנים ובבנות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון ל-ADHD בקרב אלו שנולדו לפני שבוע 38 היריון ולבחון הבדלים אפשריים בין גברים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה