מאמרי מערכת

הפרעות שינה אצל תינוקות / מאמר אורח מאת דורית קרייזר

03/10/2018

שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי אשר לרוב מושפע מפעילותו של האדם במהלך היום. יש המגדירים את השינה כתהליך הפיך, מחזורי, תהליך הנועד לוויסות עצמי, התנתקות מהסביבה והיענות נמוכה לגירוי ( Rosenthal, 2009). Nunes & Bruni  (2015) טוענים, כי אחד מגורמי הסיכון לפתח בעיות שינה בתינוקות הינו התנהגות המטפלים (בדרך כלל ההורים). הם מוסיפים כי ההורים שמרדימים את התינוק על ידי החזקתו על הידיים מהווים גורם לבעיית שינה עד למצב כרוני.

פיין (1971, בתוך: Busch, 1974) תיאר ביטויים שונים של בעיות שינה בילדות. התינוקות אותם חקר פיין התמכרו לנוכחות הגופנית הממשית של האם ולא יכלו להירדם אלא אם החזיקו אותם על הידיים. מעבר לכך, נוצרת בעיה כאשר התינוק צריך לעבור ממחזור שינה אחד למשנהו ומפתח מהר מאוד נזקקות לאותה צורת הרדמה כפי שהחל את השינה, הווה אומר, על הידיים, נדנוד, ועוד. לעובדה שהתינוק לא נרדם באופן עצמוני ותלוי בהורים או בחפץ מעבר יש מחיר שאותו משלם לא רק התינוק, אלא, כל סביבתו. הורים מוצאים את עצמם עם תינוק שצריך לישון אבל בהיעדר הדרכה ושיטתיות כל הורה עושה עם תינוקו ניסוי וטעייה, מה שמבלבל את התינוק וגורם לעלייה במפלס התסכול ההדדי (הורה-תינוק).

ישנה עדות מחקרית ענפה ( (Lahorgue, Oliviero & Bruni, 2015) על קשר בין הפרעות בשינה לבין תחלואה בינקות ובבגרות שבאה לידי ביטוי בעליה משמעותית בסיכון לפתח מחלות קרדיווסקולריות, תהליכים דלקתיים והשפעה על תהליכים מטבוליים.  (Janet et al (2009. טוענים שלהפרעות שינה בגיל הינקות ישנן השלכות חמורות גם לאם וגם לתינוק. האם, נמצאת בתקופת משכב הלידה, צריכה להסתגל לשינויים ההורמונליים, לנוכחותו של תינוק חדש בבית ולחזרה לתפקוד רגיל. בנוסף למשימות הללו, מצטברת עייפות ההולכת וגוברת, השילוב של כל אלו מהווה פוטנציאל להידרדרות אמוציונאלית שעלול להוביל עד דיכאון שלאחר לידה ובמקרים קיצוניים פסיכוזה פוסט לידתית (Symon & Bammann & Crichton, 2015). מעבר לכך, חסך מצטבר בשינה לאם קשור באטיולוגיה לסוגי מחלות שונים, כמו מחלות לב וכלי דם, שרירים ושלד (Induru & Walsh, 2014). נוסף על כך, חסך בשינה לאם נמצא כגורם סיכון לפתח הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חוסר יכולת להתרכז במטלות היום יום, פגיעה במעגל השינה והערות (Nunes & Bruni, 2015).

הפרעות בשינה של תינוקות משפיעות לרעה על איכות החיים של כל בני המשפחה, ובמיוחד על תפקודם של ההורים במקום העבודה (Nunes & Bruni, 2015). קיימות השלכות חמורות גם לתינוק, ישנה עדות מחקרית הטוענת כי השינה בשלבים המוקדמים של חיי התינוק נחוצה להתפתחות מוחית, גדילה פיזית, הבשלה של המערכת החיסונית, תהליכי למידה וזיכרון והבשלה של מערכות גופניות רבות, ובנוסף, מחקרים ארוכי טווח מראים שהפרעות בשינה בינקות עלולות להימשך לאורך חודשים ושנים ואף להפוך לבעיה כרונית (Tomas, Moor & Mindell, 2014). הפרעות בשינה מופיעות כבר בימים הראשונים שלאחר הלידה ומתגברות בהתמדה, עם קיבעון של הרגלי שינה לא טובים. ההשלכות של חסך בשינה לתינוק קשורות גם בקשיי הנקה, עצבנות, אי שקט פסיכומוטורי ובהמשך, הפרעות קשב וריכוז, השמנת יתר והתפתחות מחלות שונות, לרבות השלכות נוירו-קוגניטיביות וקרדיווסקולריות (Nunes  & Bruni, 2015). בנוסף לבעיות קריטיות אלה, בעיות שינה בילדות ידועות כבעלות השפעה משנית אך משמעותית על בריאות המשפחה ורווחתה (Galland & Mitchell, 2010).

על פי תיאוריית הלמידה ומחקרים בתחום המוח, לתינוק קיימת יכולת ללמוד מיומנויות רבות וככל שמלמדים אותו מוקדם יותר התהליך טוב וקצר יותר (היובל וויזל, בתוך דוידג' 2009). היובל וויזל גילו, שיש במוח 'תקופה קריטית' ללמידה של מיומנויות שונות, ושלכל מערכת עצבית יש תקופה קריטית משלה, או חלון זמן, שבו היא פלסטית ורגישה במיוחד לסביבה וחלה בה צמיחה מהירה ומעצבת. להתפתחות השפה, למשל, יש תקופה קריטית שראשיתה בינקות ואחריתה בגיל שמונה עד גיל ההתבגרות. לאחר סיומה של תקופה קריטית זאת, יכולתו של אדם ללמוד שפה שנייה בלי מבטא היא מוגבלת (היובל וויזל, בתוך דוידג' 2009). פרויד, טען שאנחנו עוברים בחיינו שלבי התפתחות שונים והם חלונות זמן, שבהם אנו חייבים לחוות דברים מסוימים כדי להישאר בריאים. הוא אמר שתקופות מעצבות אלה קובעות את דמותנו לכל החיים (דוידג', 2009). חוקרי מדעי המוח קיבלו את תגליתם של היובל וויזל בדבר גמישות המוח בתקופת הינקות, משום שהידע במוחו של התינוק נתון בתהליך התפתחות מתמיד. הם דחו את התגלית של מירזניק (1985), שהגמישות נמשכת גם באדם מבוגר (היובל וויזל, בתוך דוידג' 2009). אם מקבלים טענה זו, הרי שלימוד התינוק את מיומנות השינה העצמונית בתקופת הינקות היא יעילה ואפשרית יותר, מתקופות הילדות. בהתאם לכל האמור לעיל ההמלצה שלי היא לטפל בבעיות והפרעות השינה של התינוקות והילדים בשלב מוקדם ככל הניתן, כדי ליצור הרגלי שינה טובים ועצמאיים למען המטרה הנעלה של שינה רצופה בלילה.

דורית קרייזר, יועצת שינה

 

רשימה ביבליוגרפית

דוידג', נ'. (2009).המוח הגמיש. סיפורים מקו החזית של חקר המוח. עמודים 58-70. מושב בן שמן:  כתר הוצאה לאור. 

Bruni O, Angriman M. (2015). L'insomnia in eta evolutiva. Medico Bambino.

Busch, F. (1974). Psychoanalytic Study of the child. Dimensions of the first transitional object. 29:215-229.

Janet M., Mullington, Monika, H., Toth, M., Jorge, M. S. & Hans K.(2009). Meier-Ewers Cardiovascular, Inflammatory, and Metabolic Consequences of Sleep Deprivation. Progress in cardiovascular diseases, Vol. 51,No.4 (January & February). pp 294-302.

Lahorgue, M. & Oliviero Bruni, N. (2015). Insomnia in childhood and adolescence: clinical aspect, diagnosis, and therapeutic approach. Volume 91, Issue 6, Supplement 1, November–December 2015, Pages S26-S35.

Nunes, M. L., & Bruni, O. (2015). Insomnia in childhood and adolescence: clinical

Rosenthal, L. (2009). Physiologic processes during sleep. In T. L. Lee-Chiong (Ed.), Sleep medicine essentials (pp. 11-12). Hoboken, NJ: John Wiley & Sons.

Tomas, J. H., Moor, M. & Mindell, J.A. (2014). Controversies in behavioral treatment of sleep problems in young children Sleep. Medicine clinic. 9, 251-259.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<