ע”פ דו”ח חדש של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות עולה כי ילדים בהחלט נדבקים ומדביקים, ואף מהווים גורם הדבקה משמעותי. לפניכם מסקנות הדו”ח:

1 .על פי הניתוח שמובא לעיל, ילדים בהחלט נדבקים ומדבקים. מאחר ומרביתם אינם מציגים תסמינים, קשה לזהות חלק ניכר מהילדים הנושאים את הווירוס והם עלולים להוות מקור הדבקה לאחרים.

2 .המצאות ילדים במסגרות החינוך, במיוחד בזמן של תחלואה נרחבת, עלולה לזרז את התפשטות המחלה, הן בקבוצות גיל שונות והן באזורים גיאוגרפיים שונים.

3 .נודעת חשיבות רבה לחזרה הדרגתית של מערכת החינוך לפעילות ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות גיל שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים. 

התוצאות העיקריות של הדו”ח מוצגות להלן:

 1 .מאז ביצוע הבדיקה הראשונה לילדים בישראל ב-27/1/20ועד 24/9/20 נערכו כ-678 אלף בדיקות RT-PCR מתוכם 8% היו חיוביים.  בהשוואה. חיוביים היו כ-157 אלף מתוך כ-2.5 מיליון חיוביים בקרב מבוגרים (6%).  ממצא זה מוכיח ששיעורי התחלואה גבוהים יותר בילדים מאשר במבוגרים.

 2 .תוצאה זו נתמכת גם ע”י ממצאי הסקר הסרולוגי הלאומי שנערך ע”י משרד הבריאות בישראל בקרב כלל האוכלוסייה.    נמצא שיעור חיוביים בקרב ילדים של 7.1% לעומת 1.7%-4.8% בקבוצות הגיל המבוגר.  

  3  מהנתונים עולה כי בקבוצות הגיל השונות, 70%-51% מכלל הילדים המאומתים הינם חסרי תסמינים. ילדים חסרי תסמינים מהווים מאגר להדבקה בקרב ילדים ובכלל האוכלוסייה.

4.על פי נתוני החקירות האפידמיולוגיות, ילדים שדיווחו על מקור ההדבקה, נדבקו ברובם עקב מגע עם מבוגר (% 80)  מהמקרים הידועים  ו- 20% נדבקו עקב מגע עם ילדים, בעיקר בני גילם או קרובים אליהם בגיל.

בטבלה שלהלן מתוך הדו”ח מוצגים נתונים מעניינים על “מי מדביק את מי” לפי קבוצות גיל:

5 .ניתוח שרשרת ההדבקה מלמד כי הדבקת ילדים מאפשרת יצירת דורות נוספים, דבר המתבטא בקבוצות גיל שונות והעברה בין אזורים גיאוגרפים שונים. נמצאו 17 מקרים של ילדים שהדביקו לפחות 10 איש.

 6 .ניתוח נוסף הכולל נתונים מתאריך פתיחת מערכת החינוך  ב-1/9/20 מראה עליה ניכרת בשיעור המאומתים הן בגילאי מערכת החינוך והן באוכלוסיית הבוגרים מהם, כאשר סגירת מערכת החינוך עקב העלייה במדדי התחלואה הצביע על ירידה ניכרת בשיעורי המאומתים הן בגילאי מערכת החינוך והן באוכלוסייה הכללית. העלייה בתחלואה הייתה שונה בין קבוצות גיל שונות כך שעם עליית הגיל הסיכון לתחלואה היה גבוה יותר.

 הדו”ח נערך ע”י ד”ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, ד”ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, וד”ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות.

לדו”ח המלא

הערת המערכת: כדאי להעיר שהנתונים הללו עומדים בסתירה לנתונים קודמים שדווחו, כולל נתוני הסקר הסרולוגי שנערך בבני ברק ופורסם כאן לאחרונה שבו אחוז הימצאות נוגדנים היה גבוה יותר בקרב מבוגרים בהשוואה לילדים, אולי בשל המאפיינים היחודיים של בני ברק. מכל מקום, אם בעבר היה איזשהו קונצנזוס שילדים פחות נדבקים ומדביקים (בזמנו, לקראת סוף הגל הראשון,  אף פנו ראשי האיגוד לרפואת ילדים לשר הבריאות בקריאה לפתוח את מערכת החינוך לאלתר בשל ההערכה שאין סיכון להתפשטות הנגיף כתוצאה מכך) , הדו”ח החדש הזה מדגים שילדים ובני נוער בהחלט עלולים להגביר הדבקה, ואמצעי הזהירות שננקטים ושיש לנקוט הם ככל הנראה נכונים ומוצדקים.