חדשות

האם ניתן לחכות בטיפול אנטיביוטי בזיהומי מערכת נשימה תחתונות בילדים? (Pediatrics)

16/02/2021

מחקר חדש שפורסם ב-Pediatrics העריך שלוש אסטרטגיות טיפוליות בזיהומים לא מורכבים של דרכי הנשימה התחתונות בילדים: מתן טיפול אנטיביוטי מידי, השהייה של הטיפול האנטיביוטי והעדר מתן מרשם אנטיביוטי. המחקר מצא כי אף אחת מהאסטרטגיות הטיפוליות לא היו עדיפות, אך האופציה של השהייה של הטיפול האנטיביוטי הפחיתה את השימוש באנטיביוטיקה ואת התוצאים השליליים שלה.

ניסוי אקראי זה נערך ב-39 מרכזים רפואיים ראשוניים והשתתפו בו ילדים עם זיהומים חריפים שאינם מורכבים בדרכי הנשימה. הנבדקים המחקר חולקו באקראי לשלוש הקבוצות השונות והתוצאים העיקריים שנבדקו במחקר היו משך וחומרת התסמינים. התוצאים המשניים שנבדקו במחקר היו שימוש באנטיביוטיקה, שביעות הרצון של ההורים, ביקורים נוספים במרכזי טיפול ראשוני וסיבוכים לאחר 30 יום.

בסך הכל נכללו במחקר 436 ילדים. משך הזמן הממוצע של התסמינים האקוטיים היה 10.1 ימים (סטיית תקן 6.3) בקבוצה בה היה מתן מידי של אנטיביוטיקה, 10.9 ימים בקבוצה שלא ניתנה אנטיביוטיקה כלל (סטיית תקן 8.5) ו-12.4 ימים (סטיית תקן 8.4) בקבוצה בה הייתה השהייה של מתן האנטיביוטיקה (P = .539), אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. החציון של החומרה המשמעותית ביותר עבור כל סימפטום היה דומה ב-3 זרועות הניסוי (P = .619). השימוש באנטיביוטיקה היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת המתן המיידי (96% מסך של 142 מטופלים( בהשוואה לקבוצה בה הייתה השהייה של מתן אנטיביוטיקה (25.3% מסך של 37 מטופלים) והעדר מתן אנטיביוטיקה (12% מסך של 17 מטופלים, p<0.01). סיבוכים, ביקורים נוספים בטיפול ראשוני ושביעות רצון היו דומים בכל האסטרטגיות הטיפוליות. תופעות לוואי במערכת העיכול היו שכיחות יותר בקבוצת המתן המיידי של האנטיביוטיקה.

מסקנות המחקר הראו שאין הבדל מובהק סטטיסטית במשך או בחומרת התסמינים בילדים עם זיהומים לא מורכבים בדרכי הנשימה התחתונות בין האסטרטגיות השונות. עם זאת, עיכוב מתן אנטיביוטיקה הפחית את השימוש באנטיביוטיקה ואת ההשפעות השליליות על מערכת העיכול.

לכתבה ב-CIDRAP

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<