חדשות

האם הארכת מרווח הזמן בין פקיעת הקרומים המוקדמת ועד להתפתחות לידה מעלה את הסיכון לסיבוכים? (Eur J Pediatr) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד''ר ברזילי

18/10/2021

במקרים של פקיעה מוקדמת של הקרומים יש לקבל החלטה בין לידה מוקדמת עם סיבוכי פגות ובין הארכת משך ההיריון וחשיפה לסיכון לזיהום מי שפיר (כוריואמניוניטיס). במטרה לבחון את הסיכון בהארכת משך ההיריון, החוקרים בחנו את מרווח הזמן בין פקיעת הקרומים המוקדמת ועד להתפתחות לידה (Latency Period) בנשים הרות. מהנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pediatrics עולה כי הארכת מרווח הזמן בין פקיעת הקרומים המוקדמת ועד להתפתחות לידה לא לוותה בעליה בסיכון לסיבוכים ביילוד, אם כי נרשמה עליה במקרי תסמונת מצוקה נשימתית.

 

המחקר הרטרוספקטיבי כלל נשים עם פקיעה מוקדמת של הקרומים במשך למעלה מ-48 שעות, אשר הובילה ללידה מוקדמת לפני 37 שבועות היריון. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 84 פגים שענו על קריטריוני המחקר ובחנו את הקשר בין מרווח הזמן בין פקיעת הקרומים המוקדמת ועד להתפתחות לידה ובין התוצא הנשימתי (תוצא עיקרי) ותוצא נוירולוגי (תוצא משני).

 

מהנתונים עולה כי הארכת מרווח הזמן בין פקיעת הקרומים המוקדמת ועד להתפתחות לידה אינו מלווה בסיכון מוגבר לכוריואמניוניטיס היסטולוגי או קליני.

 

החוקרים מדווחים על קשר מובהק סטטיסטית בין תסמונת מצוקה נשימתית ובין גיל ההיריון בעת פקיעה מוקדמת של הקרומים (P=0.014). עם זאת, לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין משך פקיעה מוקדמת של הקרומים או גיל ההיריון בעת אבחנת פקיעת קרומים מוקדמת ובין יתר המדדים הנשימתיים כללו טיפול בסטרואידים וטיפול במשתנים, Bronchopulmonary Dysplasia והתוצאים הנוירולוגים (דימום תוך-חדרי, מבחן Bayley II בגיל מתוקן של 24 חודשים).

 

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי אין קשר בין הארכת מרווח הזמן בין פקיעת הקרומים המוקדמת ועד להתפתחות לידה ובין עליה בסיכון לסיבוכים ביילוד בהריונות תחת מעקב זהיר, אך תסמונת מצוקה נשימתית תועדה בשכיחות גבוהה יותר, אך הפרעה נשימתית זו ניתנת לטיפול באמצעות סורפקטנט ולא נרשמה עליה בשיעורי Bronchopulmonary Dysplasia.

 

Eur J Pediatr. 2021 Oct 4

 

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד''ר ברנרד ברזילי:

לא אחת אנו ניצבים בפני הדילמה של יולדת אם ירידת מים ממושכת, האם לסיים את ההריון וליילד את התינוק. מחד, ביילוד התינוק אנו מורידים את הסיכון להתפתחות זיהום אולם מאידך גיסא אנו גורמים ללידה בשבוע צעיר יותר. על פי מחקר זה, המשך ההריון טוב יותר מסיומו. בצורה זו אנו מאפשרים לגדול ולהבשיל וע"י כך לקבל פרוגנוזה טובה יותר, תוך חשיפה מינימלית לסיכון של התפתחות RDS שאותו ניתן לטפל בסורפקטנט. מחקר זה יכול לשמש כבסיס למחקרים אחרים מאחר והוא רטרוספקטיבי וכן כולל מספר לא גדול של פגים. לדעתי, לפני שנקבל מסקנות נחרצות יש צורך בביצוע מחקר פרוספקטיבי עם מספר גדול יותר של פגים.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<