הרצאות מצגות

סיכום הכנס השנתי של ISPOR ישראל 2012 שהתמקד ב: עלות מחלה, הסכמי חלוקת סיכון והערכות של טכנולוגיות

01/06/2012

מאת בעז גנזבורג, עורך מדור מינהל ושיווק רפואי:

ב-30/5 וב-31/5 התקיים הכנס השנתי של ISPOR , העמותה ישראלית לחקר תוצאים וכלכלת בריאות.

ד"ר ניקי ליברמן, היו"ר היוצא של העמותה (בתמונה) , אשר אותו החליפה כעת ד"ר נעה טריקי, הגדיר בפתיחת הכינוס את שלושת הנושאים המרכזיים שבו הוחלט להתמקד בכנס זה:

  1. עלות מחלה - ההיבט הרחב
  2. הסכמי חלוקה בסיכון (risk sharing )
  3. הערכות של טכנולוגיות רפואיות והשוני מתרופות

בנושא עלות מחלה ניתנו מס' הצגות ודיונים. חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג, שר הרווחה לשעבר, השתתף והכריז על נכונותו לקדם בכנסת גישה שתאפשר לממשלה לבחון ולהעריך עלויות של מחלות שונות בהיבט הרחב יותר, כולל ההיבטים החברתיים של תעסוקה ורווחה, שכיום כידוע אינם נלקחים בחשבון במסגרת השיקולים של משרד הבריאות (כמו בדיוני ועדת הסל למשל) בשל העובדה שמדובר בתקציבים של משרדי ממשלה אחרים. הנושא אף הוצג בהרחבה בהקשר של כאבי שריר שלד ומחלות ראומטולוגיות אשר להן השלכות משמעותיות גם על שוק העבודה, איכות החיים הכללית ועוד.

בנושא הסכמי חלוקת סיכון - המושב נפתח בהרצאה מרתקת של פרופ' דב סאמט שהציג את הנושא מזוית הראייה של תורת המשחקים. לאחר מכן ד"ר אריאל המרמן הוצג הרקע והניסיון בעולם ובארץ, והתקיים אף פאנל בנושא. יש לציין שכיום מדובר בעיקר על שני סוגים של הסכמי חלוקת סיכון :

א. היקף האוכלוסיה הצפוייה לקבל טיפול רפואי מסויים במסגרת סל הבריאות - כידוע באופן מסורתי חברות התרופות מציגות הערכות נמוכות להיקף השימוש ואילו קופות החולים צופות היקפי שימוש גבוהים יותר. במסגרת הסכמי חלוקת סיכון נקבע כי במידה והיקף המטופלים בפועל עולה על ההיקף שתוכנן/תוקצב העלות הנוספת הנדרשת למימון הטיפול תתחלק בין החברה (באופן מלא או חלקי) לבין הקופות. בעניין זה כבר נעשו מס' הסכמים בעולם וגם בישראל.

ב. מידת ההצלחה של הטיפול - הסכם כזה עשוי להיות רלבנטי עבור טכנולוגיות ותרופות שהבסיס המדעי עובדתי שלהם אינו מספק ושיש עדיין ספקות לגבי מידת היעילות והאפקטיביות. במקרה כזה קיימת אפשרות להתנות את התשלום עבור הטכנולוגיה/תרופה לחברה במידת ההצלחה של הטיפול. בארץ עוד לא נעשה הסכם מסוג זה.

בפאנל שהתקיים נראה שהייתה הסכמה בין מרבית הדוברים על כך שהסכמי חלוקת סיכון צריכים להתקיים באופן סלקטיבי בלבד ולצורך פתרון בעיות ספציפיות. הייתה גם סקפטיות לגבי היכולת, האפשרות והרציונל של הסכם חלוקת סיכון הקשור להצלחת הטיפול. עם זאת, היו בין חברי הפאנל (עו''ד יואל לפשיץ) שסברו שמנקודת ראות חברות התרופות יש מקום ורציונל להציע הסכם חלוקת סיכון לכל טכנולוגיה ותרופה שמקבלת דירוג של A9 ע"י חברי הועדה (ההנחה היא ש-A10 נכנס לסל בוודאות, ו-A8 לא נכנס בוודאות..). פרופ' אלחיאני הציג והציע גישה רחבה יותר לפיה חברת תרופות תציע מודל טיפולי מלא שכולל את סך העלות לטיפול באינדיקציה מסויימת כחלק מהסכם חלוקת הסיכון לצורך כניסה לסל, אך נראה ששאר חברי הפאנל היו כאמור סקפטיים למידת היכולת ליישם זאת.

נושא הטכנולוגיות הוצג גם בהקשר של החוק החדש שאושר לאחרונה ע"י הכנסת אשר מגדיר באופן ברור יותר את המונח טכנולוגיה רפואית. מבחינת הערכת טכנולוגיות הוצגו האספקטים הרחבים יותר הקשורים להערכת טכנולוגיות (כולל האינטרסים השונים של הרופאים, מנהלים במערכת הבריאות, חולים) . פרופ' דן גרינברג הציג את ההבדלים הקיימים ביכולת ובמורכבות של הערכה כלכלית של טכנולוגיות בהשוואה לתרופות, והדגיש כי במרבית המקרים ההערכות יהיו מורכבות יותר, נתונות יותר לאי וודאות וזאת על רקע השינויים והחידושים התכופים בפיתוח טכנולוגיות חדשות.  הוצגו והודגמו גם טכנולויות חדשות לטיפולים בפירפור פרוזדורים (אבלציה וחסימת האוזנייה) כתחליף לטיפול בנוגדי קרישה לרבות האספקטים הכלכליים. ד"ר ליברמן הציג את טכנולוגיית הניתוח הבריאטרי, כשבמקרה זה היה מעניין לשמוע לא רק את הצדדים הקליניים/כלכליים הקשורים לניתוח אלא גם את האספקט של המטופל שעבר ניתוח כזה באופן אישי בעצמו...מכל מקום ליברמן הדגיש את החשיבות הרבה של ביצוע טיפול קדם ניתוחי מלא (כולל הכנה פסיכולוגית/קונספטואלית של החולה) ומעקב צמוד גם לאחריו, בכדי להבטיח הצלחת הפעולה לטווח ארוך.

מעבר לנושאים מרכזיים אלה הוצגו עבודות מקוריות מעניינות שבחנו יעילות ותועלת של טכנולוגיות איבחון וטיפול שונות. אפשר בהחלט לסכם שהיו אלה יומיים מעניינים וחשובים שעסקו בצדדים המרכזיים והמעשיים של כלכלת בריאות.

לתכנית המדעית של הכנס

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני