שיווק ומנהל רפואי

המלצות ”כנס ים המלח” בנושא שינויים בחוק בריאות ממלכתי יוגשו לסגן שר הבריאות (הודעת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות)


דיון מקצועי בנושא נערך ב”כנס ים המלח” ה-19 של המכון הלאומי לחקר מדיונות הבריאות

שעסק בשינויים הנדרשים במלאות חצי יובל לחקיקת חוק בריאות ממלכתי


על בסיס דיוני “כנס ים המלח” ה-19 של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות אשר הסתיים אתמול (יום ה’) גובש ע”י צוותי העבודה דו”ח מסקנות והמלצות שיוגש לסגן שר הבריאות, ח”כ יעקב ליצמן

1.     עיקרי ההמלצות בתחום אסדרת ארגוני הבריאות (ראש צוות: עו”ד ד”ר עדי ניב יגודה)

רגולציה על בתי חולים


  • הסכמות ברמה גבוהה:

          גיבוש וניסוח פרק על פיקוח בתי חולים תוך הכרה בשונות שמתקיימת בין בתי חולים לקופות חולים (תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי להכרה בבתי החולים כגוף שמספק שירותים מכוח חוק)

          יצירת פלטפורמה לשיח משתף וקבוע לצורך טיוב הרגולציה

          יצירת תשתיות מידע מהימנות ושוטפות בתחומים של תורים, מספר פרוצדורות וכיו”ב (בין היתר ככלי לקופות החולים לטיוב השירות)

          יצירת מניפה של כלי רגולציה לצורך אכיפה יעילה (לעומת הכלים הקיצוניים הקיימים היום)

רגולציה על קופות חולים


  • הסכמות ברמה גבוהה:

          יש חשיבות רבה לשפר את השיח בין הרגולטור ובין הגוף המפוקח

          קיימת חשיבות רבה להתייעץ ולקיים דו שיח בנפש חפצה עם הגורם המפוקח לפני פרסום חוזרים או נהלים

          הגוף המפוקח מחויב למלא אחר הנחיות הרגולטור, ולקיום את הנחיותיו

          הנחיות רגולטוריות חייבות לעבור מעת לעת הערכה מחודשת לגבי מידת הרלוונטיות שלהם למציאות המשתנה

          נדרשת מערכת רגולטורית יותר דינמית, כזו שמגיבה יותר מהר לצורכי המערכת ולהתפתחויות וחדשנות


  • הסכמות שדורשות העמקה ודיון:

          עיצומים וקנסות אישיים אינם כלי רגולטורי רצוי, יש מקום לפתח כלי אכיפה יעילים שמטרתם הכרה באחריות אישית של נושא משרה בכירים (לדוג’: להתראה לנושא משרה)

מידע


  • הסכמות ברמה גבוהה:

          נדרש גורם מזוהה ומוגדר במשרד הבריאות שייעודו תכלול, ארגון ותיעדוף של בקשות מידע על-ידי המשרד

          הכרה בחשיבות הפחתת הנטל הארגוני הכלכלי שנלווה לבקשות למידע

          יש להעדיף תהליכי העברת מידע שכוללים סטנדרטיזציה (לדוגמה מדדי איכות), הקמה חד פעמית ושאיבת נתונים אוטומטית לאורך זמן

2.     עיקרי ההמלצות בתחום אספקת שירותי הבריאות (ראש צוות: מוריס דורפמן)

“באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר…והכול במסגרת מקורות המימון”


שקיפות ומדידה:- יש צורך להגדיר היטב מה מודדים ואיך (לדוג’: כאשר מודדים זמנים בקהילה יש לתת את הדעת על רופאים עצמאיים ומרפאות חוץ וביקורים דיגיטליים. המתודולוגיה תיבחן מעת לעת)
– יש לתת את הדעת שעשויה להיות הסטת משאבים לכיוונים האלה
– יש לבחון “סגמנטציה” של מבוטחים במדידה, לדוג’: מדידה נפרדת להמתנה בקרב קשישים
– יש לשקף אורכי תורים גם בבתי חולים

הגדרת יעדים:הגדרת יעדים יכולה להיות רק לאחר מדידה, בנוסף במקרים קליניים מוגדרים (לדוג’ “שעת זהב”) המשרד צריך להגדיר סטנדרט. על משרד הבריאות להתערב במקומות בהם המדידה מציגה מצב לא סביר. כמו כן מוצע לבחון מדידה שמשקפת מסע המטופל (לא רק תור למרכז להתפתחות הילד אלא גם לתור לקלינאית תקשורת בהמשך)

“הסדרי בחירה”:

יש לשקף את כל הסדרי הבחירה בצורה מסודרת ובהירה. בנוסף, יש לקשור בין סבירות להסדרי בחירה. כלומר, אם יש חריגה ממתחם סבירות בשירות מסוים, אזי זאת עשויה להיות עילה לפתיחת הסדרי בחירה בשים לב לכללי התחשבנות.

יש בעיה בהיצע השירותים בפריפריה נובע בין היתר מחוסר יעילות (לדוג’ בדרום אין זמינות שירותי MRI אחרי צהרים). על כן יש דרישה שהמשרד יוודא שמשאבים מנוצלים בצורה יעילה ככול שניתן. בנוסף, יש קושי כיום בניהול הסדרי בחירה שכן כללית וחטיבת בתי החולים מנוהלים מו”מ ברמה מרכזית

יש לבחון האם לחייב קופה לפתוח למבוטח את בית החולים הקרוב ביותר אליו כמו כן גם את השפעת הסדרי הבחירה על תחרות בין בתי החולים.

קידום בריאות ורפואה מונעת

קופות החולים מבקשות להוביל את הנושא (בהקשר של גילוי מוקדם של מחלות) אך יש הסתייגות של משרד הבריאות וקופ”ח לאומית בהקשר לטיפות חלב. עוד מומלץ לשכלל את המקצוענות בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת. במקביל, קופות החולים הביעו נכונות לשפר שירות ביישובים קטנים.

במהלך הדיונים עלתה דרישה לתקציבים ייעודיים לנושא על מנת לממש את אחריותן ומסלול ייעודי להטמעת טכנולוגיות בסל. יש לבחון הקמת קרן ייעודית לנושא.


סוגיות בתחום השירות הרפואי בהיבט אתגרי העתיד

          יש פערים בעולם הרפואי שמשרד הבריאות צריך להגדיר ולהתייחס אליהם (לדוגמה: נושא הרצף בין קהילה ובתי החולים)

          חשש גדול מעיגון “תוכנית הפעלה” בחקיקה גם אם מדובר בנושאים שמסכימים עליהם, בין השאר בגלל חשש מחשיפה לתביעות.

          יש לבנות תוכנית ארוכת טווח להוצאת השירותים מהתוספת השלישית. לשם כך, יש להקים צוות שיבחן כל סוגיה באופן פרטני.

          בשירותים בהם משר הבריאות הוא רק גורם מממן, קל יותר להעבירם לקופות החולים. בחלק מהנושאים עלתה סוגיה של רכש מרכזי (או ע”י מב”ר או גורם אחר- חיסונים לדוג’)

          אשפוז סיעודי- האתגרים הם פישוט תהליך הזכאות, מחסור בכ”א והתנגדות צפויה של ספקי השירות.

          קופות החולים (למעט לאומית) סבורות שמשרד הבריאות לא צריך לספק שירותים בתחום טיפות החלב.

          מכשירי שיקום וניידות תמיכה להעברת השירות בכפוף להערכות.

          טיפול בילדים אוטיסטיים/נכי נפש מצריך תיאום בינמשרדי לבחינת כפל זכאות ומענה אופטימלי.

3.     עיקרי ההמלצות בתחום סוגיות כלכליות בחוק (ראש צוות: איריס גינזבורג)

א.      מימון הסל והקצאת המקורות

הסכמה:

·         הקמה ועדכון של בסיס הנתונים המשמש את נוסחת הקפיטציה.

·         הקמת ועדה קבועה שתמונה ע”י משרד הבריאות והאוצר שתעקוב באופן שוטף ותמליץ על עדכון מעת לעת של נוסחת הקפיטציה, מדד יוקר הבריאות, המקדם הדמוגרפי והמקדם הטכנולוגי.

·         בחינת שינוי שיטת הסכמי הייצוב במתכונתה הנוכחית.

מחלוקת:

·         הגדרת מקדם דמוגרפי הכולל את הזדקנות האוכלוסייה בחוק או בהחלטת ממשלה קבועה.

·         הגדרת מקדם טכנולוגי בחוק או בהחלטת ממשלה קבועה.

ב.      ביטוחי רשות והשפעתם על הסל הבסיסי

הסכמה:

·         הענקת סמכויות לשרי הבריאות והאוצר בחוק הפיקוח על הביטוח בכל הקשור לביטוחי בריאות.

·         הקמת ועדה משותפת וקבועה לרשות שוק ההון, משרד הבריאות ואגף התקציבים במשרד האוצר, לבחינת השפעות בין מערכתיות בתחום ביטוחי הבריאות, במטרה למנוע סבסוד צולב ולספק הגנה מרבית ותמורה הוגנת לצרכני הבריאות

·         החלת פיקוח מחירים על שירותי בתיה”ח והמרפאות הכירורגיות הבינוניות שבמימון הביטוחים מסחריים.

·         החלת מנגנון תשלום כולל למוסד הרפואי בביטוחים הפרטיים (בדומה לשב”ן).

מחלוקת:

·         החלת אגרת השבה/שיבוב חד צדדי לסל על הגופים המפעילים ביטוחי בריאות מסחריים כפיצוי צבוע לסל הבריאות.

ג.       ריסון עלויות במערכת

(1)   ריסון ההוצאה לתרופות

הסכמה:

·         החלת פיקוח מחירים על מכשירים רפואיים וציוד רפואי מתכלה בעת הכנסתם לסל הבריאות, וכן תרופות שטרם נרשמו במדינת ישראל המשווקות במנגנון 29 א’1.

·         בחינת אפשרויות להאצת תהליכי רישום של תרופות מקדמות תחרות והורדת מחירים.

·         בחינת אפשרויות לשיתופי פעולה בינלאומיים לריסון מחירי תרופות.

·         שכלול והעמקה של מודלים לרכישת תרופות מבוססי PFP/VBM

מחלוקת:

·         בחינה מחודשת של מנגנון ועדות חריגים בקופות וניטור קבוע ע”י הרגולטור של פסיקות בית הדין ומשמעויותיהן המערכתיות. אין הסכמה על מעבר לוועדת חריגים לאומית.

(2) ריסון הוצאות שכר

הסכמה:

·         ביצוע עבודת מטה למיפוי והגדרה של צורות ההעסקה הקיימות והאפשריות של רופאים על ידי קופות החולים, במטרה להחיל כללי שכר מחייבים עבור כל אחת מצורות ההעסקה

·         קידום קביעה וולונטרית של הקופות את סטנדרט השכר של רופאים עצמאיים בפילוח לפי התמחות, אזור גיאוגרפי, אופן העסקה.

מחלוקת:

·         בחינת אפשרות הפיקוח על מחירי רופאים עצמאיים והגברת אחריות הנהלות קופות החולים לריסון שכר רופאים

התייחסויות למסקנות עיקרי הנואמים:

ניסים אלון מנכ”ל לאומית שירותי בריאות:

הבעיה הכי גדולה של מערכת הבריאות היא הזמינות. מפני שאי אפשר שלא לתת בפרק זמן קצר תור לרופא משפחה או ילדים, הפגיעה המרכזית היא בזמניות לרפואה יועצת. לכן כל שקל שאנחנו מצמצמים, גורם לנו להקטין את הזמינות לרפואה היועצת” עוד הוסיף אלון: “אם תקבעו יעדים ולא תתנו תקציב, לא נעמוד ביעדים האלו”. על הגבלת שכר הרופאים התייחס מנכ”ל לאומית: “אני בעד ריסון השכר במערכת, אבל לא רק לרופאים עצמאיים. אם אתם רוצים להגביל עשו זאת גם לעצמאים וגם לשכירים כדי שלא יהיה מצב שקופה אחת יכולה לשלם יותר לחלק מהרופאים”

רן סער מנכ”ל מכבי שירותי בריאות:

“המצב לא ייפתר בלי תקציב נוסף. צריך עוד משאבים. זה לא נכון שלקופות החולים אין חמלה. יש לנו כבוד וערכים והמטופל עומד מול עיניי בכל רגע ביום. אני משקיע בזה לא פחות משיווק. במערכת הבריאות הישראלית יש אנשים טובים עם חמלה” עוד הוסיף סער: “יש בור תקציבי במערכת וקשה לספק את השירותים. וההוכחה לכך זה  מצב המיונים, הפנימיות, הזיהומים והתורים לרפואה השניונית. זו בושה. אני נאלץ פעמים רבות להסביר למבוטחים וגם לחברים ולמשפחה למה אנחנו נמצאים בעולם שלישי של ממש.  על הסכמי הייצוב אמר מנכ”ל מכבי: “זה הסכם שאבד עליו הקלח במתכונת הנוכחית. חסרים 5-6 מיליארד שקל למערכת הבריאות כולה, ואם כבר נותנים את הכסף, אזי עדיף שיתנו זאת בבסיס התקציב”. סער יצא גם נגד ההסתדרות הרפואית: “עליכם להפקיע את הועדה המדעית מהר”י. ההסתדרות הרפואית היא גילדה. חצי מהרופאים שמסיימים סטאז’ מובטלים, יש המון שדות התמחות בקהילה אבל לא מאפשרים שם התמחות. חייבים לשנות את זה, ואם לא נעשה זאת, נהיה במצב גרוע בעוד כמה שנים”.

פרופ’ אהוד דודסון מנכ”ל שירותי בריאות כללית:

“בשנים האחרונות הכסף הלך לשלושה גורמים מרכזיים חברות התרופות, בתי החולים ושכר הרופאים. כל אלו גדלו באופן לא פרופורציונאלי. במקביל חלק גדל מהכנסות של קופות החולים מגיע מתמיכות כנגד פעילות מסוימות, אך הוא מגיע עם דרישות וכללים ויש תחושה שרוצים להכיל יותר ויותר רגולציה עלינו. מערכת רפואת קהילת בישראל היא ברמה גבוה אבל היא סובלת מהיעדר משאבים וכוח אדם. אורכי התרים הולכים וגדלים.  למרבה הצער, אנחנו לוקחים את החלק המצוין של המערכת ופוגעים בו, ובמקביל נותנים כסף לגופים אחרים כמו חברות התרופות, בתי החולים ושכר של רופאים”

אלון מסר סגן הממונה על התקציבים באוצר:

“מערכת הבריאות בישראל היא המערכת הטובה ביותר מכל השירותים החברתיים שאנחנו מעניקים לאזרחים. זה קורה בגלל החתירה למצוינת והאנשים שעובדים במערכת. בעשור האחרון הגידול בהוצאה הלאומית על בריאות היה גדול מזה של מדינות ה-OECD. רוב הכסף במערכת הלך לשכר ולא להרחבת השירותים, ולכן לטעמי לשלם עוד על אותו דבר זה לא יעיל. רופאים מרוויחים הרבה גם בהשוואה למקבילים שלהם בעולם. ללא ריסון הוצאות על שכר, כל תוספת משאבים למערכת תביא להמשך הבעיות. הוספנו הרבה משאבים לבריאות בשנים האחרונות וזה לא הוביל לשיפור של השירותים”. עוד הוסיף מסר: “צריך לרסן את הרפואה הפרטית יחד עם חיזוק של הרפואה הפרטית. יש עוד צעדים לא מבוטלים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם לקראת התקציב הבא”. על הסכמי הייצוב אמר: “אנחנו נשמח אם אף קופה לא תבוא לבקש כסף בהסכמי ייצוב, אבל אני חושב שבמצב הנוכחי הם כורח הנסיבות. זה שקופות חולים נכנסות נכנסו לגירעונות זו לא גזירה משמים. אם היינו משלמים 10% פחות בשכר הרופאים, לא היה צורך בהסכמי ייצוב”. מסר גם התייחס לשנת התקציב הקרובה: “בשנת 2020 לא תהיה  שנה של בשורה תקציבית, וגם לא של רפורמות במערכת. זה לא אומר שלא צריך, אלא שהמצב לא מאפשר. זו תהיה תקופה מאתגרת גם בקופות וגם בבתי החולים”.

משה בר סימן טוב מנכ”ל משרד הבריאות:

“אחרי שתקום ממשלה, אני לא מתכוון לחתום על הסכמי ייצוב. ההסכמים האלו לא עובדים ומשיגים את המטרה ההפוכה שלשמה הם נועדו. בנוסף, לא אחתום על תוכניות תלת שנתיות. גם הקונספט הזה מיצה את עצמו. אני אומר לחברי מהאוצר שחוששים להיפרד מהמהלכים האלו התחושה של השליטה שאתם חושבים שאתם מקבלים, היא תחושה כוזבת” עד הוסיף בר סימן-טוב: “יש מלחמות פנימיות והרבה הפרד ומשול במערכת הבריאות. אנחנו חייבים לזקק את המסר האחיד שלנו כמערכת. לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו אבל אנחנו צריכים לדבר בקול אחד”.

פרופ’ רוני גמזו יו”ר הכנס ומנכ”ל איכילוב:

“קיים צורך לעשות שינויים בעשרת התחומים הבאים: שיפור הרגולציה בקופות; הכללת נותני השירותים שהם בתי”ח בחוק רגולציה וחובות; שיפור זרימת המידע: קופות-בתי”ח-משה”ב; טיפול בסבירות תוך מיקוד בזמני המתנה; העברות מן התוספת השלישית לשנייה; שיפור הניהול של החולה הכרוני וקידום הרפואה המונעת; הסדרת קידום המדדים ונוסחת ההקצאה; מיקוד בהכלת עלויות; טיפול בהשפעות השליליות של מימון ואספקה פרטית; שיפור המקורות דרך העלאה חכמה של מס הבריאות”

ב”כנס ים המלח” ה- 19 של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות השתתפו מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב, יו”ר הכנס ומנכ”ל איכילוב פרופ’ רוני גמזו, יו”ר המכון הלאומי פרופ’ חיים ביטרמן, בכירי מערכת הבריאות בישראל, מתווי מדיניות ומקבלי החלטות, בהם ראשי משרד הבריאות, מנהלי קופות החולים ובתי החולים, נציגי אקדמיה ומכוני מחקר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה