מאת נעה גנזבורג, Bsc

מדוע אנשים מסוימים חווים מחלה חריפה בהרבה בעת הדבקה ב-19-COVID ואילו אחרים, לא מראים תסמינים כלל? האם מדובר בנטייה גנטית המשפיעה על התגובה לנגיף? במאמר במדספייג’ תוהה ד”ר דן ויק האם קיים קשר בין חוסר G6PD והרגישות להדבקה בנגיף וההשפעה הרעילה שלו על נבדקים מסוימים.

החוסר ב-G6PD הוא שכיח יחסית: תסמונת גנטית תלוית X – ש-400 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים ממנה. מדובר בפגם האנזים השכיח ביותר בבני אדם. G6PD הוא זרז חשוב במסלול הפנטוז פוספט שבו גלוקוז עובר התמרה לסוכרי פנטוז ומיוצר  NADPH .  ה-NADPH הוא בעל תפקיד חשוב בניקוי של רדיקלי חמצן חופשיים מהתאים, הפחתה בעקה חמצנית ומניעה של הרס תאי. לרב התאים בגוף האדם מיטוכונרדיה, המייצרת גם היא NADPH. בתאי דם אדומים אין מיטוכונודריה, ולכן הם נסמכים על מסלול הפנטוז פוספט כדי לייצר את המולקולה המגינה. כתוצאה, ההשפעה הקלינית העיקרית בחוסר ב-G6PD הוא צהבת בינקות ואנמיה המוליטית חריפה, במיוחד בחשיפה לתרופות, כימיקלים או זיהומים.

עם זאת, לחוסר G6PD השפעה על התפתחות של ביציות, נוטרופילים ותופעות קליניות אחרות. ידוע כי התסמונת נפוצה בעיקר באנשים מרקע מזרח תיכוני, אפריקה ואסיה והיא שכיחה בגברים ונשים.  ישנם 186 וריאנטים של אללים של חוסר G6PD, שמביאים לתופעות פנוטפיות שונות- באנשים ממוצא ים תיכוני, למופע הקליני תופעות חריפות יותר מאפריקאים, למשל.

מאז תחילת מגיפת COVID-19, נראה שאנשים מאיטליה וספרד הציגו מופעים קליניים חריפים בשל ההדבקה בנגיף, עם תמותה של 12.7% ו-10% בהתאמה. שיעורי התמותה מהנגיף בעולם היו נמוכים יותר. השכיחות של G6PD בעולם היא כ-4.9%, ובאיטליה- בין 0-3% כשבסרדיניה, בה השכיחות גבוהה ועומדת על 7.5%- כשבאזורים מסוימים עולה גם ל-25%-33%. 

לדברי הכותב, ב-1969 מחקר שנערך בחמש פרובינציות בספרד מצא שכיחות של 0.32%-1.53%.

בארצות הברית, ממצאים מעידים כי בקרב אנשים ממוצא אפרו-אמריקאי התמותה מ19-COVID גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית,כש-10% מהגברים האפרו-אמריקאים סובלים מחוסר G6PD . 

הכותב שואל, האם קיים מידע כלשהו שיכול לתמוך בקשר נסיבתי או קליני בין חוסר ב-G6PD לבין עוצמת ההדבקה בנגיף, או חומרת המחלה בעקבותיה? עקה חמצנית, לדבריו, עשויה להגביר את שגשוג והתרבות הנגיף.

ב-2008 פורסם מחקר שבמרכזו נגיף קורונה אחר, HCoV229E, וההשפעה על תאים עם חוסר G6PD. החוקרים מצאו כי התאים הללו היו פגיעים יותר להדבקה בנגיף ולמוות תאי. כשקיבלו טיפול נוגד חמצון, הפגיעות הזו פחתה. מחקר מאסטוניה שפורסם מחדש בתחילת אפריל סיכם כי COVID-19 מעורר תגובה דלקתית סיסטמטית, פרו-חמצונית, המעכבת תגובה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. התוצאה היא יצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים. התגובה הזו עשויה להיות חריפה יותר בסובלים מחוסר ב-G6PD, שבהם התאים לא יכולים למתן או לנטרל את הרדיקלים החופשיים של מולקולת החמצן.

יתכן כמובן שאין שום קשר בין חוסר באנזים לבין ההדבקה והתגובה הקלינית החריפית ל-COVID-19, וכי התגובה הקשה למחלה באוכלוסיות שנסקרו קשורה למאפיינים סוציואקונומיים אחרים המשפיעים על התחלואה והתמותה. אך ד”ר ויק כותב שהסובלים מהתסמונת מעוניינים לבחון את הקשר הזה לעומק בשל החשש להיפגע מהנגיף. לדבריו, כדי לבחון את ההשערה הזו יש צורך בבדיקות מקיפות מאחר שלא כל הסובלים מהחוסר ב-G6PD מודעים אליו; יש ליצר קריטריונים לגבי מי יבדק לחוסר זה, יתכן שלפי התגובה הראשונית שלהם להדבקה בנגיף COVID-19. הבדיקה עצמה לחוסר באנזים הפכה פשוטה ומהירה בשנים האחרונות, ועל אף שזהו שלב נוסף בתהליך הבדיקה ל-COVID-19, לדברי ד”ר ויק מדובר בבדיקה חשובה שעשויה לאשר קשר בין שתי התופעות, ולאפשר למטפלים לעקוב במיוחד אחר מטופלים שבהם הנגיף עשוי  לגרום לתופעה קלינית חריפה ומסוכנת יותר- וגם לשפר את ההבנה הקלינית של הנגיף החדש .

https://www.medpagetoday.com/infectiousdisease/covid19/85929