חדשות

המלצות חדשות מטעם ה-USPSTF תומכות בהצעת טיפול תרופתי להפחתת סיכון לסרטן שד בנשים לאחר מנופאוזה בסיכון גבוה לממאירות (מתוך המלצות ה-USPSTF)

17/01/2019

 

על רופאים להציע טיפול תרופתי העשוי להפחית את הסיכון לסרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה, המצויות בסיכון גבוה לסרטן שד, אך אין להציע תרופות אלו באופן שגרתי לנשים שאינן בסיכון מוגבר, כך עולה מהמלצות חדשות מטעם ה-USPSTF (U.S. Preventive Services Task Force).

 

המומחים מסבירים כי ישנה תועלת מתונה לתרופות דוגמת Tamoxifen  (טמוקסיפן), Raloxifene (אוויסטה), או מעכבי ארומטז, להפחתת הסיכון לסרטן שד פולשני, חיובי לקולטנים לאסטרוגן, בנשים בסיכון מוגבר לסרטן שד ובסיכון נמוך לאירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי.  עם זאת, הם ממליצים כנגד מתן שגרתי של תרופות אלו לנשים שאינן בסיכון מוגבר לסרטן שד.

 

המלצות אלו עולות בקנה אחד עם המלצות משנת 2013, אם כי כוללות כעת גם את השימוש במעכבי ארומטז, אשר לא נכלל באפשרויות בהנחיות הקודמות.

 

בהגדרת נשים בסיכון מוגבר לסרטן שד כוללים המומחים את האוכלוסיות הבאות:

·       היפרפלזיה אטיפית של LCIS (Lobular Carcinoma In Situ) בביופסיה קודמת.

·       גיל 65 שנים ומעלה עם קרובת משפחה מדרגה-ראשונה עם סרטן שד.

·       גיל 45 שנים ומעלה עם למעלה מקרובת משפחה אחת מדרגה-ראשונה עם סרטן שד, או קרובת משפחה מדרגה-ראשונה אשר פיתחה סרטן שד לפני גיל 50.

·       גיל 40 שנים ומעלה עם קרובת משפחה מדרגה-ראשונה עם סרטן שד דו-צדדי.

 

צוות המשימה דיווח על עדויות משכנעות לפיהן Tamoxifen ו-Raloxifene מלווים בנזק בדרגה קלה-עד-בינונית. שני התכשירים מעלים את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, אם כי Tamoxifen מעלה את הסיכון יותר מ-Raloxifene, בפרט בנשים מבוגרות יותר.

 

עוד מציינים כי ישנן עדויות מספקות לפיהן Tamoxifen לבדו מעלה את הסיכון לסרטן רירית הרחם בנשים עם רחם. התכשיר גם מעלה את הסיכון לקטרקט. תסמינים וזומוטוריים (גלי חום) מהווים תופעת לוואי נפוצה של שתי התרופות.

 

מעכבי ארומטז נבחנו בשני מחקרים מבין עשרה שבחנו את ההשפעה של טיפול תרופתי להפחתת סיכון לסרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בסיכון מוגבר לממאירות. מסיכום הנתונים עלה כי השימוש בתרופות אלו צפוי להביא לירידה של 16 מקרים של סרטן שד פולשני (סיכון יחסי של 0.45) וירידה של 15 מקרים בסיכון לסרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן (סיכון יחסי של 0.37).

 

עם זאת, המומחים מציינים כי לא ניתן לערוך השוואה בין היעילות של שלושת סוגי התרופות השונים, בשל הבדלים במאפייני המשתתפות במחקרים השונים.

 

דרושים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה של הטיפול התרופתי על הפחתת הסיכון לסרטן שד בנשים הנושאות מוטאציות בגני BRCA1 או BRCA2.

 

מתוך המלצות ה-USPSTF

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<