פרוצדורות התערבותיות עלולות לחשוף רופאים התערבותיים וצוות רפואי המצוי בסמוך למינוני קרינה גבוהים וקיים סיכון מוגבר לעכירות של הקרנית על-רקע חשיפה לקרינה, כך מסבירים מומחים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Radiological Society of North America.
המומחים מסבירים כי מקרים אלו של עכירות העדשה מופיעים לרוב בחלק האחורי של העדשה, אזור אותו רופאי עיניים אינם בודקים, מאחר והם לרוב מתמקדים בבדיקת החלק הקדמי.
מחקרים דיווחו כי רופאים התערבותיים וצוותי עזר מצויים בסיכון מוגבר לעכירות של העדשה. לדוגמא, מחקר משנת 2010 מצא כי במחצית מהקרדיולוגים ההתערבותיים הייתה עדות לעכירות של הקרנית, זאת בהשוואה ל-9% מביקורות בריאות. אותו מחקר דיווח עוד כי עכירות של הקרנית תועדה ב-45% מהאחיות שהשתתפו בפרוצדורות ההתערבותיות. ממצאים דומים דווחו במחקרים משנת 2012 ו-2013, עם שכיחות מוגברת של עכירות של העדשה הן בקרב קרדיולוגים התערבותיים והן בקרב הצוות המסייע להם בפרוצדורות.
מהעדויות בנושא עולה עוד כי עכירות של העדשה אשר אינה משפיעה על הראיה, עלולה להחמיר עם הזמן ובסופו של דבר להתבטא בצורת קטרקט. עם זאת, לא ידוע מהו מהלך הזמנים הצפוי ואם מדובר בתהליך המתרחש לאורך שנה, עשור, או יותר מכך.
הבשורות הטובות הן שמקרי קטרקט על-רקע קרינה ניתנים למניעה ב-100% באמצעות כלי הגנה הולמים במהלך הפרוצדורה, דוגמת משקפי עופרת.
ממחקר עוקבה גדול משנת 2017, אשר כלל למעלה מ-45,000 רופאים אשר ביצעו פרוצדורות התערבותיות בהנחיית שיקוף, סך מקרי התמותה עקב ממאירות ומסיבות אחרות לא היה גבוה יותר באוכלוסיה זו, בהשוואה לפסיכיאטרים. לאור זאת, המומחים טוענים כי אין מקום לחשוש מפני סיכון מוגבר לממאירות באוכלוסיית רופאים זו.
עם זאת, חלק מהרופאים ההתערבותיים לא היו כה משוכנעים וציינו כי מחקר פרוספקטיבי משנת 2016 דיווח על עליה של למעלה מכפליים בשיעורי תמותה עקב סרטן המוח בקרב טכנאי רנטגן, כמו גם היארעות גבוהה יותר משמעותית של מלנומה וסרטן שד באוכלוסיה זו. בשורה התחתונה, הטענתם הייתה כי דרושים מחקרים פרוספקטיביים נוספים בנושא.
מעבר לרופאים ההתערבותיים ואנשי הצוות שלהם, גם המטופלים נחשפים לקרינה במהלך הפרוצדורה. בקרב המטופלים הסיכון להתפתחות נזק על-רקע קרינה מוגבל בעיקר לעור, אך מדובר בסיכון קטן מאוד, בהשוואה לסיכונים האפשריים האחרים של הפרוצדורה. למרות שההיארעות המדויקת אינה ידועה, שיעורי הופעת נזק קרינתי מג’ורי נעים סביב 1:10,000 ועד 1:100,000 מהפרוצדורות.
החשש האמיתי הוא כי רופא, דוגמת רופא עור, לא יזהה את ההשפעה העורית של נזק קרינתי ויחליט לבצע ביופסיה. במידה והנזק עמוק, מסלול הביופסיה עשוי שלא להחלים, דבר העלול להוביל לזיהום.
בארצות הברית, ה-Joint Commission הכירו בסיכון ופרסמו בינואר האחרון מסמך דרישות לאיגודים המציעים שירותי שיקוף.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-RSNA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!