מיאלומה נפוצה, סרטן המערב את מוח העצם, אשר עד לפני עשור תוחלת החיים של החולים בו עמדה על שנתיים-שלוש. בשנים האחרונות פותחו תרופות וחידושים אשר עוצרים את התקדמות המחלה, בכוחם להפוך אותה לכרונית ואף האופק לריפוי נראה אפשרי. בין יתר החידושים, נמצא שילוב תרופות אשר ניתן באופן פומי (כדורים לבליעה) אשר בכוחן להאריך את חיי החולים ולשפר את אורח חייהם בזמן הטיפולים. ד”ר תמר תדמור, פרופסור משנה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית במרכז רפואי בני ציון מסבירה על החידושים האחרונים בטיפול בסרטן מח-העצם.

סרטן מח העצם, המכונה מיאלומה נפוצה(Multiple Myeloma) , היא מחלה סרטנית שמקורה במח העצם, והינה השנייה בשכיחותה מבין מחלות סרטן הדם. זוהי מחלה כרונית,, ותוחלת החיים של החולים בה נעה בין שנים בודדות עד ל-10-15 שנים. מרבית החולים הינם מבוגרים מעל גיל 60, אם כי בשנים האחרונות אנו עדים לעוד ועוד מקרים של חולים צעירים, שכן 5-10 אחוז מהחולים הינם מתחת לגיל 40. בישראל ישנם כ-3000 חולים במיאלומה נפוצה, כאשר מדי שנה מאובחנים כ-500 חולים נוספים. הסימנים הקלינים יכולים להיות אנמיה, ירידה ברמת כדוריות הדם הלבנות, כאבי גב ועצמות ואף נזק לכליות.

שילוב של 3 תרופות ביולוגיות המאריכות חיים-ללא צורך בכימותרפיה:

בעשור האחרון פותחו מגוון טיפולים במחלה, שעד אז הפרוטוקול הטיפולי שלה היה מוגבל ביותר. כיום, בפני הרופאים והחולים מגוון רחב יותר של אפשרויות טיפול ופותחו תרופות חדשות שניתנות בשילוב עם תרופות שכבר קיימות בפרוטוקול הטיפולי.

נכון להיום, קיימות שתי משפחות תרופות מרכזיות בהן משתמשים לטיפול בחולי מיאלומה נפוצה. המשפחה הראשונה היא משפחת ‘מעכבי פרוטאזום’, אליה שייכות התרופות וולקייד –  הניתנת בזריקה תת-עורית, התרופה קיפרוליס – הניתנת במנה תוך ורידית ונינלארו הניתנת באופן פומי.  המשפחה השנייה נקראת imids – בה התרופות המרכזיות הן רבלימיד או פומלידומיד הניתנת באופן פומי .

לאחרונה פורסמו מספר מחקרים חדשים אשר מוכיחים כי משלב של 3 תרופות הכוללות רבלמיד דקסמטזון ועוד תרופה שלישית- משפרות את עומק התגובה ואת המשך שלה. התרופה השלישית יכולה להיות הקיפרוליס או האלוטוזומאב אשר ניתנות דרך הווריד, או הנינלארו הניתנת בכדורים.

לאחרונה פורסמו תוצאות של היעילות של שילוב תרופות הניתנות באמצעות כדורים בלבד והן רבלימיד, דקסמטזון ונינלארו. במחקר הוקצו באקראי 722 מטופלים עם מחלה נשנית, או מחלה שהייתה עמידה לטיפול, וכן חולים אשר אצלם היה שילוב של השניים. מהמחקר עולה כי משך זמן ללא התקדמות המחלה (PFS) הוא ארוך יותר בצורה מובהקת בקבוצת החולים שטופלה בשלוש התרופות, יחד עם נינלארו (IXA) לעומת קבוצת הביקורת- 20.6 חודשים לעומת 14.7 חודשים, יחס סיכונים להתקדמות מחלה או תמותה בקבוצת ה IXA(0.74, p=0.01).

עוד עולה מהמחקר כי שיעורי תופעות הלוואי המשמעותיות היו דומים בין שתי הקבוצות (47% ב-IXA ו-49% בפלצבו), כמו גם שיעורי התמותה במהלך תקופת המחקר (4% ו-6%, בהתאמה). תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה התרחשו ב-74% וב-69% מהמטופלים, בהתאמה.

מתן שלוש התרופות הללו מהווה שיפור משמעותי עבור חולים במיאלומה נפוצה, שכן לראשונה נמצא טיפול יעיל שהוא נוח וקל למטופל- אם עד כה חולים עם הישנות של המחלה, היו מקבלים שתי תרופות, שילוב של רבלימיד ודקסמטזון, היום אנחנו יודעים ששילוב של 3 תרופות הוא יותר יעיל ומעניק זמן ארוך יותר ללא התקדמות המחלה (בייחוד לחולים עם מיאלומה יותר עמידה). בנוסף, שילוב זה משפר את איכות החיים של החולה שהרי מדובר בכדור אחד פעם בשבוע, שלושה כדורים בחודש, ללא מחיר משמעותי בפרופיל תופעות הלוואי בהשוואה לחולים שקיבלו רק את שילוב התרופות שהם היו אמורים לקבל ממילא.

כיום, אנחנו יודעים כי ככל שנקדים ונציע למטופל טיפול יעיל יותר, בשלב מוקדם יותר של המחלה, כך יגדלו הסיכויים להגיע להפוגה מלאה וארוכה מהמחלה, שתסייע בהארכה משמעותית בתוחלת החיים. מכאן החשיבות הרבה כי כל התרופות והשילובים החדשים ייכנסו לסל התרופות עבור חולי מיאלומה נפוצה בתקווה שבעתיד ניתן יהיה להביא אף לריפוי המחלה.

הכותבת היא ד”ר תמר תדמור, פרופסור משנה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית, מרכז רפואי בני ציון.