הרצאות מצגות

הרצאתה של ד''ר דורית בליקשטיין בכנס לב האישה 2018: מניעת VTE במחזור חיי האישה

19/07/2018

מאת מערכת אי-מד
הרצאתה של ד"ר בליקשטיין בכנס "לב האישה 2018" התמקדה בהערכת סיכונים ובמניעה ובטיפול באירועי VTE ב-3 תקופות שבהן יש חשיפה מוגברת להורמונים המעלה את הסיכון ל-VTE: א. שימוש בגלולות למניעת היריון ב. שימוש ב-HRT בנשים בגיל המעבר ג. תקופת ההיריון.
ד"ר בליקשטיין מדגישה כי הסיכון תלוי במשך החשיפה להורמונים, למינון ההורמונים ולסוג התרופה (בעיקר בגלולות למניעת היריון). בנוסף, הסיכון תלוי בגיל, גזע, משקל, תרומבופיליה, וכמובן גם לקיומו של סיפור משפחתי של VTE.
באשר לתקופת השימוש בגלולות למניעת היריון מסכמת ד"ר בליקשטיין כי את ההחלטה באשר לשימוש בגלולות למניעת היריון , ואף בחירת סוג הגלולה, יש לשקול על פי הסיכון האישי של המטופלת לאירועי VTE .
לגבי נשים בגיל המעבר מסכמת ד"ר בליקשטיין כי בשל הגיל הסיכון ל-VTE המשתמשות ב-HRT גדול יותר, ושיש לשקול לאלה הנמצאות בסיכון מוגבר שימוש ב-HRT טרנסדרמלי בשל העדר העלייה בסיכון ל-VTE הכרוך בשימוש בהם.
ההמלצות לכן לנשים בגיל המעבר ולנשים השוקלות טיפול למניעת היריון הן :

  • הערכה אישית ומשפחתית של הסיכון ל-VTE לכל אישה המעוניינת בשימוש ב-HRT
  • מתן זהיר ושקול של טיפול HRT עם תשומת לב לסיפור משפחתי מדרגה ראשונה לבעיית קרישיות יתר או VTE
  • בשים שעברו אירוע VTE כדאי להימנע מטיפול הורמונלי תחליפי.
  • לנשים שעברו אירוע VTE ומעוניינות באמצעי למניעת הריון מומלץ לשקול התקן תוך רחמי

באשר לנשים בהיריון, מדגישה ד"ר בליקשטיין כי תסחיף ריאתי (PE) הוא גורם התמותה המוביל של נשים בהיריון, ופקקת ורידים עמוקה (DVT) מהווה גורם מוביל לתחלואה אימהית קצרת וארוכת טווח. רמת הסיכון עולה עם הגיל ותחלואה נלווית .
טיפול הבחירה בהיריון למניעת VTE ע"פ הצהרת ה-ACCP משנת 2012 הוא LMWH (קלקסן) ואיגודים רבים נוספים אימצו המלצה זו. ד"ר בליקשטיין הציגה מס' פרוטוקולים למניעה וטיפול במצבי סיכון שונים, לקבות ניתוח קיסרי ועוד, תוך שהיא מציינת את הצורך לקחת בחשבון גם את משקל האישה לצורך קביעת המינון, וכמובן גם את התוויות הנגד ל-LMWH .
להלן המסקנות המרכזיות אותן הציגה ד"ר בליקשטיין באשר לתקופת ההיריון :

  • על כל אישה בתחילת היריון לעבור אנמנזה אישית ומשפחתית (עם דגש על דרגה ראשונה) להערכת הסיכון לתרומבואמבוליזם.
  • על המוסדות והיחידות הרפואיות לבחון ולהעריך את הפרוטוקולים המתאימים להערכת סיכון ל-VTE בהיריון וליישם אותם בהתאם.
  • הטיפול למניעת VTE צריך להיות מותאם אישית לכל מטופלת ע"פ גורמי הסיכון לאירוע VTE ולדמם.
  • ההחלטות אמורות להיות מבוססות על הנחיות ומסמכי עמדה של האיגודים הרלבנטיים בהעדר מחקרים קליניים רנדומליים חדשים מספקים.
להרצאה המלאה

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<