חדשות

הערכת הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי לאחר השלמת שלושה חודשי טיפול בנוגדי-קרישה (BMJ)

29/07/2019

 

בחולים עם אירוע ראשון של תרומבואמבוליזם ורידי ללא טריגר ברור, אשר השלימו לפחות שלושה חודשי טיפול בנוגדי-קרישה, הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי עמד על 10% בשנה הראשונה לאחר הטיפול, 16% לאחר שנתיים, 25% לאחר חמש שנים ו-36% לאחר עשר שנים, כאשר 4% מהאירועים החוזרים הוביל למות החולה.

 

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרי עוקבה פרוספקטיביים שדיווחו על הישנות תסמינית של תרומבואמבוליזם ורידי לאחר הפסקת טיפול בנוגדי-קרישה בחולים עם אירוע ראשון של תרומבואמבוליזם ורידי ללא טריגר ברור, אשר השלימו לפחות שלושה חודשי טיפול בנוגדי-קרישה.

 

הסקירה כללה 18 מחקרים, עם סך כולל של 7,515 חולים. שיעורי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי לכל 100 שנות-אדם לאחר הפסקת טיפול נוגד-קרישה עמדו על 10.3 אירועים בשנה הראשונה, 6.3 אירועים בשנה השניה, 3.8 אירועים/שנה בשנים 3-5 ו-3.1 אירועים/שנה בשנים 6-10. שיעורי ההיארעות המצטברים של תרומבואמבוליזם ורידי עמדו על 16% לאחר שנתיים, 25% לאחר חמש שנים ו-36% לאחר עשר שנים.

 

שיעורי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי לכל 100 שנות-אדם במהלך השנה הראשונה עמדו על 11.9 אירועים בגברים ועל 8.9 אירועים בנשים, עם שיעורי היארעות מצטברים של הישנות תרומבואמבוליזם ורידי של 41% ו-29%, בהתאמה, לאחר עשר שנים.

 

בהשוואה לחולים עם תסחיף ריאתי מבודד, שיעורי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי היו גבוהים יותר בחולים עם פקקת ורידים עמוקים פרוקסימאלית (יחס שיעורים של 1.4) ובחולים עם תסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים (יחס שיעורים של 1.5). בחולים עם פקקת ורידים עמוקים דיסטאלית, שיעורי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי לכל 100 שנות-אדם עמדו על 1.9 אירועים בשנה הראשונה לאחר הפסקת נוגדי-קרישה. שיעורי התמותה לאחר אירוע תרומבואמבוליזם ורידי חוזר עמדו על 4%.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכות אלו צפויות לסייע בניסוח הקווים המנחים לטיפול, להגדיל את תחושת הביטחון בייעוץ למטופלים אודות הפרוגנוזה שלהם ולסייע בהליכי קבלת החלטות בנוגע לטיפול ארוך-טווח לאחר אירוע תרומבואמבוליזם ורידי ללא טריגר.

 

BMJ 2019

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני