חדשות

יעילות, המשכיות, סבילות ונוחות: נתוני הטיפול במיאלומה נפוצה באים לידי ביטוי במחקר עולם אמיתי חדש/מאמר דעה אורח מאת ד''ר זקצר מירי

08/12/2019

ברבות השנים הלכו והתקדמו הטיפולים סביב מחלת המיאלומה הנפוצה והדורות השונים של הטיפול נותנים לרופא ולחולה אופציות טיפוליות שונות ומאפשרות לשניהם להתאים את הטיפול בצורה המיטבית. מיאלומה נפוצה, אותה מחלה סרטנית של תאי פלזמה, יכולה להיות מאוד קשה והביטויים שלה עשויים להיות מאוד אלימים ולכן יש חשיבות גדולה בטיפול יעיל, עם התאמה למטופל המצמצם את האפשרות לחזרת המחלה.

כיום פרט לטיפול המשולב היעיל ביותר שניתן לתת, מקובל להמשיך עם הטיפולים לאורך זמן, דבר שהוכיח כמוריד את עומס המחלה ומשפר progression free survival. בקו ראשון לאבחנה חדשה של מיאלומה מקובל לתת תרופות משולבות, לרב על בסיס 3 תרופות לפחות- לדוגמא וולקייד (ממשפחת מעכבי פרוטאזום) עם לנלידומיד או תלידומיד (ממשפחת האימונומודולטורים) עם סטרואידים.

במחלה נשנית או עמידה, על סמך מחקרים פאזה שלישית גדולים מקובל לתת משלב טיפולי של רבלימיד עם אחת מארבעת התרופות הבאות: קיפרוליס, דרזלקס, אמפליסיטי או נינלארו. וכאן מגיע האתגר הרפואי בהתאמת המשלב האופטימלי לחולה הספציפי. כשלשילובים השונים יש יעלות שונה מבחינת ההשפעה על המחלה, אך גם פרופיל תופעות לוואי שונה.

אלא שהמציאות מראה שלא תמיד המחקרים הגדולים שעליהם אנחנו מתבססים, באמת מהווים אמת אבסולוטית בעולם האמיתי וכך באים לידי ביטוי מחקרי העולם האמיתי שמסייעים לנו להבנת התמונה המלאה. במחקרים הגדולים משתתפים בדרך כלל חולים ללא מחלות רקע קשות או פגיעה קשה במערכות , כלומר חולים מורכבים אם תרצו, ולכן לא תמיד תוצאותיהם משקפות את כלל החולים. בנוסף המטופלים שלרב משתתפים במחקרים הינם מטופלים עם הענות גבוהה לטיפול ומוטיבציה גבוהה להקפיד על הפרוטוקול הטיפולי.

בחיים האמיתיים לרב המטופלים מורכבים יותר, עם יותר מחלות רקע ולפעמים קושי גדול להתמיד בטיפולים לאורך זמן.  במיוחד הדבר אמור לגבי שני פרמטרים חשובים של הטיפול ארוך הטווח – סבילות לתופעות לוואי ונוחות הטיפול.

תופעות הלוואי של הטיפולים, בחלקן, עלולות להיות לא נעימות עבור החולה ולנוע עד לקושי אמיתי להמשיך ולקבל את הטיפול. למשל, בדור הראשון של מעכבי פרוטאזום ניתן לצפות לתופעות לוואי של פגיעה עצבית שאחוז גבוה מהמטופלים סובל ממנה - במיוחד עם הצטברות הטיפולים. זה יכול להיות מתחושת נימול או עקצוצים וחוסר תחושה לכאב ועד לחוסר יכולת ללכת או לעשות פעילות של מוטוריקה עדינה. בדור השני של מעכבי פרוטאזום ראינו פגיעה לבבית או ריאתית ולכן  למרות היעילות הטיפולית של התרופות הנ"ל, צריך לבחור את האוכלוסייה היכולה לקבל את הטיפול מאחר וטיפול זה נחשב אגרסיבי.

לשמחתנו, החלו להתפרסם מחקרי עולם אמיתי יותר ויותר ומחקרים אלו הכלילו בתוכם גם את החולים המורכבים יותר, אלו שמצבם התפקודי הירוד לא אפשר להם כניסה למחקרים הגדולים. האחרון שבהם התפרסם כעת בכנס ASH ובו השוואה בין שלושה משלבים בקו הטיפול השני ומעלה. מחקר עולם אמיתי זה כלל 650 מטופלים ב-50 מרכזים בארצות הברית, שרבים מהם כאמור חולים מורכבים.   

תוצאות המחקר הראו כי משך זמן הטפול במשלב עם נינלרו היה ארוך ביותר ועמד על 12.3 חודשים לעומת 10 חודשים במשלב עם וולקייד ו-7.2 חודשים במשלב עם קיפרוליס. נתון זה יכול לבטא את משך הזמן עד להתפרצות חוזרת של המחלה. כלומר מדד ליעלות הטיפול.

קושי נוסף עמו אנו מתמודדים הינו הפסקת הטיפולים בשל תופעות לוואי או הענות נמוכה לטיפול בשל קשיים פיזיים כגון הגעה לבית החולים לצורך הטיפול. המחקר הראה שבשילוב של נינלרו עם רבלמיד, יותר מטופלים נשארו תחת טיפול, מאשר עם משלבים אחרים.

חלק בלתי נפרד מכך הוא כאמור התאמת הטיפול למטופל שעיקרו הסתכלות על פרמטרים משמעותיים ביותר עבור המטופל  והינם: יעילות הטיפול, המשכיות הטיפול לאורך זמן – סבילות הטיפול ונוחות הטיפול.

הנתונים הללו משתלבים בעבודה היומיומית שלי מול מטופלים. לאור העובדה שכל המשלבים נמצאים בסל הבריאות, אני משתפת את המטופל וההחלטה שלנו לגבי הטיפול הינה משותפת. חלק  מהמטופלים, במיוחד המבוגרים, יעדיפו לבחור באיכות חיים טובה יותר ולחסוך את הטרחה וההגעה לבית החולים. בתור רופאה בדרום אוכל להעיד כי הדבר גם נכון מהסיבה של המרחקים הגדולים שחלק מהחולים נאלצים לנוע על מנת לקבל את הטיפול בבית החולים. 

ד"ר זקצר מירי, רופאה בכירה במכון ההמטו אונקולוגי המרכז הרפואי סורוקה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<