הודעות אירגונים

נבחרו הנציגים של ישראל לתחרות החדשנות הבין לאומית בברלין

20/06/2016

מניעת התקפי לב, זיהוי מולקולות שיוכלו לתקוף כל סוג של חיידקים ושימוש במולקולות על מנת ליצור רכיבים אלקטרוניים חדשניים – אלו הרעיונות פורצי הדרך שזכו בתחרות הישראלית  שקיים משרד המדע, לקראת הכנס העולמי     Falling Walls     . שלושת הזוכים הם דוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית והם ייסעו ב-8 בנובמבר לייצג את ישראל  בתחרות בברלין.

הכנס העולמי נערך מדי שנה בברלין סמוך לתאריך נפילת חומת ברלין ומבוסס על עקרון "נפילת חומות" ושבירת מוסכמות בכל תחומי הידע האנושי – למען חברה וסביבה טובות יותר. הכנס  מושך אליו מדי שנה את בכירי החוקרים והחוקרות, היזמים והיזמות, כמו גם אנשי עשייה חברתית המובילים בתחומם.

עשרות חוקרים וממציאים הגישו מועמדות על מנת לייצג את ישראל בכנס, לאחר קריאה משותפת של משרד המדע, האקדמיה הלאומית למדעים, האוניברסיטה העברית והטכניון. מתוכם נבחרו 21 מתמודדים אשר הציגו את הרעיונות שלהם בכנס שנערך בירושלים. הזוכים הזוכים – אורן בן דור מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, עפר סטמפלר מהפקולטה לרפואה, ורנאטה גומז סטודנטית לפוסט דוקטורט בפקולטה לרפואה - קיבלו מימון לנסיעה לכנס הבינלאומי כדי לייצג את ישראל. בשנה שעברה, ייצגה את ישראל שני אליצור מהטכניון, שהצעתה לשיטה חדשנית להפקת מימן כתחליף דלק, זיכתה אותה במקום השלישי בתחרות הבינלאומית.

"האופי הישראלי מתמחה בהמצאת רעיונות חדשניים, פורצי דרך ומשני מציאות" אמר שר המדע אופיר אקוניס, "על כן זה אך טבעי שהיזמים הישראלים ישתתפו ויבלטו גם בכנס בינלאומי שחרת על דגלו את נושא החדשנות".

בכנס נדרשו המשתתפים להציג את הרעיון שלהם בשלוש דקות ובאמצעות שלוש שקופיות בלבד.

הרעיונות שהציגו הזוכים:

 עפר סטמפלר, הפקולטה לרפואה, דוקטורנט במעבדתה של פרופ' סיגל בן יהודה - שימוש באנדוליזינים כדרך חדשה למיגור חיידקים

חיידקים החסינים לכל סוגי האנטיביוטיקה ( ("superbugs" מהווים סכנה הולכת וגוברת לחברה האנושית. בכל שנה, יותר ויותר אנשים מתים ברחבי העולם עקב זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים אשר שום אנטיביוטיקה ידועה לא מצליחה לרפא. החוסר בתרכובות אנטימיקרוביואליות חדשות נובע מיכולתם של חיידקים לעבור מוטציות ולרכוש עמידות, ובכך להתגונן נגד כל אנטיביוטיקה. עקב כך, אפילו התרופות חדשות בשוק יכולות להפוך ללא יעילות תוך מספר שנים בודדות.

הפתרון החדשני שהציג עפר בתחרות הוא השמדה של חיידקים על ידי השימוש בחלבונים אנטימיקרוביאליים הנקראים אנדוליזינים - אנזימים הידרוליטיים שמקורם בוירוסים אשר תוקפים אך ורק חיידקים. האנדוליזינים נמצאים ב-DNA של כמעט כל חיידק כשרידים אבולוציוניים של DNA ויראלי שנכנס אל תוך גנום החיידק ונשאר בו, אך הפך לרדום ולא פעיל. אנזימים אלו תוקפים את שכבת הפפטידוגליקן אשר מהווה את המרכיב העיקרי בדופן תא החיידק, ובכך גורמים לפיצוץ התא ומוות מהיר. בנוסף, בעוד אנטיביוטיקה הורגת חיידקים ללא הבחנה, האנדוליזינים בעלי ספציפיות גבוהה, וכל אנדוליזין יכול להשמיד את חיידק המטרה שלו מבלי לפגוע בחיידקים אחרים כמו חיידקי המעי אשר אנחנו נושאים עמנו וחיוניים לבריאותנו. חשוב לציין כי אחד היתרונות העיקריים של האנדוליזינים הינו שעד היום שום חיידק לא הראה סימן של פיתוח עמידות כנגדם.

במסגרת המחקר שעושה עפר במעבדתה של פרופסור סיגל בן יהודה, הוא עובד על פיתוח שיטה אוניברסלית שבעזרתה יוכל למצוא את האנדוליזינים בקלות בכל חיידק באשר הוא. לאחר מכן, ניתן יהיה לבודד את האנדוליזין, להפיקו, ואז להשתמש בו כדי להרוג את אותו החיידק אשר ממנו בודד האנזים. גישה זו טומנת בחובה פוטנציאל לשינוי הגישה בה אנו נלחמים בחיידקים, ולהופכה להרבה יותר ספציפית ובטוחה על ידי התאמת התרופה לחיידק המטרה.

אורן בן דור, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, דוקטורנט במעבדתו של פרופ' יוסי פלטיאל

הביקוש ההולך וגובר לאחסנת מידע בקנה מידה גלובלי מחייב למזער את הרכיבים האלקטרוניים בעתיד ולאפשר אחסון מידע רב יותר לצד צריכה מופחתת של אנרגיה. אלקטרוניקה מולקולרית עשויה לתת מענה לבעיה בעזרת שילוב נכון של מולקולות עם מרכיבים מעולם המצב המוצק. מנגנון כזה יאפשר ליצור הרכבי זיכרון מהירים, בעלי צפיפות גבוהה, זולים ופשוטים לייצור, יציבים אך בעיקר בעלי צריכת אנרגיה הנמוכה בכמה סדרי גודל מהנהוג כיום. מנגנון ייחודי זה יאפשר פריצת דרך בעולם המִחשוב, המידע והתקשורת העולמי ברכיבים מבוססי אלקטרוניקה מולקולרית.

רנאטה גומז, סטודנטית לבָתַר דוקטורט במעבדתו של פרופ' אלי קשת, בפקולטה לרפואה

למחלות לב ולכלי דם יש השפעות הרות אסון על היווצרות התקפי לב. על אף החדשנות הטכנולוגית, טיפולים נכשלים, הצפי הרפואי נשאר נמוך ואיכות חיים פוחתת. תיקון לבבות שבורים הוא אתגר לא פשוט. לשם כך, יצרו החוקרים מערכת משולבת של ננוטכנולוגיה עם תאי דם בוגרים למניעת נזק לתאים ולכלי הדם בלב. המערכת מאתרת ומשגרת טיפול ממוקד לכלי הדם. טיפול זה יכול למנוע נזק לכלי דם, אשר לעִתים קרובות מרמז על הימצאותה של בעיה לבבית חמורה יותר שיכולה להתפתח להתקף לב.

נמסר על ידי דוברות האוניברסיטה

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני