לנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2, תוספת trastuzumab (הרצפטין) לכמותרפיה אדג’וונטית משפר משמעותית שרידות ללא מחלה. עם זאת, היתה עלייה משמעותית באירועים קרדיאלים כאשר הוסיפו הרצפטין לכמותרפיה מבוססת anthracycline בהשוואה לכמותרפיה אחרת.
החוקרים ידעו כי מתן הרצפטין יחד עם doxorubicin גרם לנזק ללב בחלק מהחולים. עם זאת, הרופאים חשבו כי נזק זה לא נמשך לאורח זמן. ממצאים בלתי צפויים של המחקר היו כי הנזק הוא ממושך ומשמעותי. המחקר הראה כי רעילות קרדיאלית היתה משמעותית ונמשכה מעל 18 חודשים בעת הביקור האחרון של המעקב. זהו מידע חיוני לרופאים וחולים הצריכים להחליט באיזה טיפול להשתמש.
האנליזה התבססה על 3222 חולות שכולן היו חיוביות ל-HER2, עם מחלה חיובית בבלוטות הלימפה או סיכון גבוה למחלה בבלוטות. הן חולקו לאחד משלושת זרועות הטיפול: doxorubicin/cyclophosphamide (כ-60/600 mg/m2 q 3wk x 4) ולאחר מכן docetaxel (כ-100 mg/m2 q 3wk x 4) (AC-T) , AC ואחריו by T יחד עם trastuzumab או T יחד עם carboplatin (75 mg/m2/AUC6 q 3wk x 6). חולות עם מחלה חיובית לרצפטור להורמון קבילו טיפול הורמונלי למשל 5 שנים לאחר כמותרפיה.
שרידות ללא מחלה לאחר 23 חודשים בממוצע של מעקב השתפרה משמעותית בחולות עם הרצפטין, בהשוואה לכמותרפיה בלבד. לא היו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות שהקיבלו הרצפטין.
הרצפטין עדיין יותר יעיל מכמותרפיה לבד, אפילו ללא שימוש ב-anthracycline. השילוב בין הרצפטין לכמותרפיה מפחית את הסיכון להתדרדרות ב-39%.
עם זאת, חוסר ההבדל בין שתי הקבוצות שכללו טיפול בהרצפטין יכול לנבוע ממעט אירועים שהתרחשו בקבוצות אלו. המעקב הראה כי יתכן ובקבוצת AC-TH היה סיכון נמוך יותר לחזרת המחלה לעומת קבוצת TCH.
במונחי קרדיוטוקסיות, לחולים שטופלו ב-AC-TH היה אחוז גבוה משמעותית של אירועי לב בהשוואה לקבוצת AC-T, וכן ירידה משמעותית ב-LVEF של > 10%. לא נצפה הבדל משמעותי באירועי לב בין הקבוצות AC-T ו-TCH, או ירידה יחסית ב-LVEF. הבדל משמעותי בירידה יחסית של LVEF נמצא בין שתי קבוצות הטיפול שכלל הרצפטין.
העלייה בקרדיוטוקסיות הקשורה בטיפול מבוסס anthracycline כנראה מתקבלת. ההבדלים בין שתי זרועות ההרצפטין היו פחות מ-1% מאוכלוסיית החולים, דבר המציע כי לרוב החולים, טיפול הרצפטין לאחר כמותרפיה מבוססת anthracycline נושא בחובו סיכון נמוך לנזק ללב לטווח קצר.
בהינתן הסיכונים, נראה כי AC-TH נשארת אסטרטגיית הטיפול המועדפת.
לנשים עם התוויית נגד ל-anthracyline, נראה כי טיפול TCH הינו אפשרות קלינית הגיונית.
מחקר חשוב אחר מציע כי יתכן ואפשרי לזהות קבוצת חולים בהם טיפול מבוסס anthracycline יהיה יעיל יותר. המחקר מצא כי ב-35% מהחולות החיוביות ל-HER2 קיימת גם אמפליפיקציה של הגן לטופואיזומראז II ולכם הן בסבירות גבוהה יותר להגיב ל-doxorubicin. כפי שהרצפטין מתאים ל-HER2, כך doxorubicin מתאים ל-topo II. לחולות חיוביות ל-HER2 ו-topo II, נראה כי doxorubicin יעיל – סיכון לנזק לבבי לעומת תוצאות טיפול טובות יותר.
8th Annual SABCS: Abstract 1. Presented Dec. 8, 2005.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!