חדשות

השוואת בטיחות הטיפול בקסרלטו לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K בקשישים בגילאי 80 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים (Heart)

10/06/2021

מאת מערכת אי-מד

 

במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הטיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) בטוח יותר מהטיפול באנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירוע מוחי בקשישים בגילאי 80 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. ממצאי המחקר הצביעו על סיכון מופחת לדימומים, בעיקר דימום תוך-גולגולתי, עם הטיפול בקסרלטו לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הסיכון לדימום עם קסרלטו לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במדגם קשישים מצרפת עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם.

 

מחקר העוקבה התצפיתי כלל נתונים מ-33 מרכזים גריאטריים. החוקרים אספו נתונים אודות 908 חולים שהחלו טיפול חדש באנטגוניסטים לוויטמין K בין ספטמבר 2011 ועד ספטמבר 2014 וכן אספו מידע אודות 995 חולים שהחלו טיפול חדש בקסרלטו בין ספטמבר 2014 ועד ספטמבר 2017. החולים היו במעקב למשך עד 12 חודשים והחוקרים בחנו את הסיכון לאחר שנה אחת לדימום מג'ורי, דימום תוך-מוחי, דימום ממערכת העיכול, אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בין חולים תואמים שטופלו באנטגוניסטים לוויטמין K וחולים שטופלו בקסרלטו.

 

מהנתונים עולה כי קסרלטו היה בטוח יותר מאנטגוניסטים לוויטמין K, כאשר לווה בסיכון נמוך יותר לדימום מג'ורי (7.4 מקרים ל-100 שנות-מטופל לעומת 14.6 מקרים ל-100 שנות מטופל), עם ירידה של 34% בסיכון (יחס סיכון של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.99) לאחר תקנון רב-משתני וירידה של 47% בסיכון (יחס סיכון של 0.53, רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.85) בניתוח מדגם מותאם. אירועי דמם תוך-מוחי היו פחות נפוצים עם קסרלטו לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K (1.3 מקרים ל-100 שנות-מטופל לעומת 4.0 מקרים ל-100 שנות מטופל, בהתאמה), עם יחס סיכון מתוקן של 0.59 (רווח בר-סמך 95% של 0.24-1.44) ויחס סיכון במדגם המותאם של 0.26 (רווח בר-סמך 95% של 0.09-0.80). הסיכון הנמוך יותר לאירועי דמם מג'ורי נבע בעיקר מסיכון מופחת לדימומים תוך-מוחיים.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביתרון הבטיחותי של קסרלטו על-פני אנטגוניסטים לוויטמין K בקשישים בגילאי 80 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם.

 

Hanon O, et al. Heart 2020;0:1–7

 

PP-XAR-IL-0540-1

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<