מאמרי מערכת

הטיפולים המתקדמים ישנם – עכשיו רק צריך שיהיו בהישג ידם של החולים/מאמר אורח מאת איצי באר יו''ר 'עמותת חיים עם סרטן הערמונית'

28/07/2021

איצי באר יו''ר 'עמותת חיים עם סרטן הערמונית'

איצי באר, יו"ר 'עמותת חיים עם סרטן הערמונית', מברך על ההתקדמות האדירה שחלה בטיפול בסרטן ערמונית גרורתי, בשנים האחרונות, מאז שהוא עצמו התבשר על מחלתו, וכעת מבקש שיכניסו את הטיפולים הללו לסל הבריאות כדי שיביאו להטבה של ממש במצבם של החולים

כשחולה מתבשר כי חלה בסרטן הערמונית, התחושה שלו היא של אבן שנופלת מהשמיים על ראשו ומזעזעת את גופו ונפשו. המשמעות של סרטן הערמונית היא למעשה גידול לא מבוקר של תאים בבלוטת הערמונית, בלוטה אשר ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן. אבחון סרטן הערמונית אופייני לגברים בגיל המבוגר, לרוב בגילאי 55–70.

הרגעים הראשונים של הבשורה הם הקשים מכול. החולה בדרך כלל לא יודע דבר על המחלה וחושב על הנורא מכול. איתו נכנסת להלם גם המשפחה, על אחת כמה וכמה כשהחולה הוא המפרנס העיקרי או היחיד. מיד צצות השאלות הקשות, מה מצפה לו לחולה? לאיזה טיפולים יזדקק? האם הוא עומד לסיים את חייו בקרוב? אלו הרגעים שבהם אני שמח שפעילי העמותה יכולים להיות שם עבור החולים, לספק להם, מתוך ניסיונם כחולים בעצמם, את התמיכה, את המענה לשאלות הרבות ואת ההבנה שהאבחון, שזה עתה קיבלו, אינו גזר דין מוות, אלא שאפשר לחיות עם המחלה. כך, את אי הוודאות או התפיסה המוטעית שמקבלים החולים ברגעים הראשונים כי גורלם נחרץ ועליהם להתחיל לספור את ימיהם לאחור, מחליפה התקווה. עם הייעוץ הרפואי שהם מקבלים מהרופאים המטפלים ועם התמיכה שהם מקבלים מאיתנו, הם יכולים להתנהל  בצורה מושכלת יותר ולקבל את ההחלטות, שאינן פשוטות, על הטיפולים המתאימים להם.

כשהמחלה מקומית, כזו שלא פרצה מהערמונית לאברים אחרים, אפשרויות הטיפול הן לרוב טיפול מקומי או ניתוח להסרת הערמונית או הקרנות. מטרתם של אלה להבריא את החולה ממחלתו. אך ללא טיפול בזמן הסרטן יכול בסופו של דבר עשוי להתפשט דרך גרורות לעצמות, לבלוטות הלימפה ולמקומות נוספים, וכשהסרטן הופך לגרורתי, קשה יותר לטפל בו, ויעילות הטיפולים מוגבלת.

עם זאת, בשנים האחרונות מופיעות עוד ועוד אפשרויות טיפוליות רבות שמאפשרות תוחלת חיים גבוהה למדי בקרב החולים. כשאני מסתכל על הטיפולים שעמדו לרשותי, כשאני אובחנתי ב־2001, ביחס למגוון הטיפולים שקיים היום, אין לי ספק שבמהלך השנים עברנו מהפך דרמטי. בתקופה ההיא עמד לרשות חולה גרורתי כמוני רק טיפול אחד, טיפול הורמונלי, טיפול שדיכא את המחלה לתקופה מסוימת עד שיעילותו פסקה. כששאלתי את האונקולוג, שטיפל בי אז,מה אעשה כשהטיפול יפסיק לעבוד הוא גילגל את עיניו לשמיים, הצמיד את ידיו יחדיו כמתפלל, כאומר לי 'תתחיל להתפלל'. ההבדל בין הטיפולים שקיימים היום לבין אלו שהיו קיימים אז, לפני 20 שנה, הוא הבדל של שמיים וארץ. טיפולים חדשניים ומתקדמים, לחולים גרורתיים, יכולים להפוך את המחלה למחלה כרונית, ז"א מחלה שבה החולה נדרש לטיפול ולמעקב תמידיים, ואלו מאפשרים לו לחיות עם  המחלה לאורך שנים רבות ובאיכות חיים סבירה, וזה ללא ספק התקדמות משמעותית מאוד.

עם זאת, כל טיפול בשלב מסוים עלול להפסיק להיות יעיל, וכשלחולה כלשהו נגמר הארסנל הטיפולי התחושה היא שאין מושיע. רק לא מזמן איבדנו כך חבר לדרך, יושב ראש העמותה לשעבר, לני הירש ז"ל, שהתמודד עם סרטן הערמונית, הקים את העמותה והיה הלב הפועל שלה, עד שנפטר לפני חודש מהמחלה.

החולים מצפים כל הזמן לטיפולים חדשניים נוספים, ואומנם ההתקדמות בנושא מדהימה, אך מדובר בטיפולים יקרים מאוד, וכשהם אינם נמצאים בסל הבריאות, רוב החולים לא יוכלו לממן אותם. ולכן המטרה שלנו היא לא רק שיהיו תרופות חדשות למצבים השונים, אלא שגם יהיו בהישג ידם של החולים. לשם כך אנחנו פועלים, לייצג את המטופלים, לעמוד שם בשבילם ולחתור, חתירה מתמדת, להכנסת טיפולים חדשים ויעילים לסל הבריאות למען החולים ולמען אריכות חייהם.

הכותב הוא איצי באר, יו"ר 'עמותת חיים עם סרטן הערמונית'

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<