חדשות

לרגל חודש המודעות בעולם: עובדות ומספרים על דמנציה (האיגוד הנוירולוגי)

22/09/2019

"אפשר למנוע, או לכל הפחות, לדחות שליש מנטל תחלואת הדמנציה בישראל!" (ראשי האיגוד הנוירולוגי בישראל)

 

2 מבין 3 אנשים סבורים שדמנציה (היא תוצר הזדקנות נורמלית.
1 מכל 4 סבורים שאין מה לעשות כדי למנוע את הדמנציה, או לדחות הופעתה.

לא נכון!

 

מהי דמנציה?

דמנציה (בעברית: קיהיון), היא שם כולל לתחלואת מוח, שמקיפה מצבים שבהם נפגעות היכולות הקוגניטיביות והמנטליות, בחומרה שפוגעת בתפקוד היומיומי.
ביטויי הפגיעה: קושי בתהליכי זיכרון,
קשב, חשיבה והבנה, שיפוט והתנהגות.
הסיבות הנפוצות לדמנציה הן: מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולארית (על רקע מחלות כלי הדם המוחיים, וכן דמנציה מעורבת (ניוונית וסקולארית).
מהלך המחלה לרוב הדרגתי.
בשנים האחרונות גוברת ההכרה שהגבול בין דמנציה ניוונית ודמנציה וסקולארית הולך ומטשטש, וכי מרבית מחלות הדמנציה הן מחלות מעורבות.
בנוסף, ישנם גם גורמים תורשתיים המגבירים את הסיכון לדמנציה

 

מהם המספרים? שיעור הדמנציה בעולם הוכפל בדור האחרון.
כ- 50 מיליון גברים ונשים בעולם כיום לוקים בדמנציה.
כ - 10 מיליון מקרים חדשים מתגלים מדי שנה.
הצפי לפי ארגון הבריאות העולמי: שיעור התחלואה ישלש עצמו עד שנת 2050! העלות הכלכלית של דמנציה בעולם מוערכת כבר כעת בקרוב לטריליון דולר.  בישראל, מוערך שבין 120,000 – 150,000 נשים וגברים לוקים בדמנציה.

דו"ח משרד הבריאות, שפורסם לאחרונה, ומתייחס לסיבות המוות בשנים האחרונות בארץ, קובע כי חל זינוק בשיעורי התמותה בארץ כתוצאה מדמנציה.

 

כ- 5% מהלוקים בדמנציה הם בני פחות מ- 65 שנים. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, וגבוהה בקרב נשים מאשר אצל גברים.
לקות קוגניטיבית קלה, שאינה מגיעה לכדי דמנציה (אינה פוגעת בתפקוד היום- יומי)  מופיעה בכ- 7% מהאנשים בגילאי 60-64 שנה, ועולה עם הגיל.
כחמישית מהלוקים בלקות קוגניטיבית קלה, עלולים לפתח דמנציה בתוך 3 שנים.

 

אין עדיין טיפול מרפא לדמנציה, אולם ניתן בחלק מהמקרים למנוע, או לכל הפחות לדחות, את הופעת התסמינים.
השינויים המבניים במוח מתחילים 20 שנה ויותר לפני הופעת תסמיני הדמנציה! שמירת בריאות המוח וכלי הדם המוחיים יכולה לדחות או למנוע דמנציה.
האיגוד הנוירולוגי בארץ פרסם את 10 הדיברות לשמירת בריאות המוח (
קישור).

 

אבחון מוקדם

בדמנציות מתקדמות מטפלים רופאי משפחה, גריאטריים, פסיכיאטרים ונוירולוגים. ונדרשים צוותים רב-מקצועיים.
פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, מוסר: "דווקא בשלבים המוקדמים, האבחון הקוגניטיבי מורכב וממושך, ומחייב לעתים הערכה קוגניטיבית מקיפה. הבעיה היא החסמים במערכת הציבורית. חולים, שנדרשים להערכה רפואית קוגניטיבית מקיפה, מופנים לא פעם, ושלא בצדק, לרופאים שאינם מתחום רפואת המוח, בשל חוסר בנוירולוגים מומחים ותורים ממושכים. החולים נדרשים, בלית ברירה, להשתמש ברפואה הפרטית. לא הגיוני, שהערכה קוגניטיבית מקיפה - תהיה מותרות לעשירים בלבד."

 

דמנציות הפיכות

חלק מהדמנציות, שמתפתחות במהירות, הן הפיכות וברות טיפול!
אף כי מדובר במיעוט מהמקרים, ישנה חשיבות רבה לאבחון בזמן.
רופאים נוירולוגים אמונים על הרחבת הבירור לגבי תסמינים חשודים, כאשר יש צורך, בכדי לא להחמיץ דמנציה ברת טיפול.

 

מניעה! אירועים מוחיים ודמנציה

1 מכל 2 נשים, ו-1 מכל 3 גברים, ילקו בשבץ מוח, ו/או דמנציה במהלך חייהם.

אלו הן תחלואות המוח העיקריות, שגורמות לנכות פיזית וקוגניטיבית ארוכת טווח. פרופ' דוד טנה אומר: "ניתן למנוע 3/4 מנטל שבץ המוח ו- 1/3 מנטל הדמנציה, בעיקר בעזרת מניעת מחלות כלי דם מוחיים ושבץ מוחי.

המשמעויות החברתיות והכלכליות הן עצומות. כדי להפחית את התחלואה יש לשפר את המניעה הראשונית, ויש צורך בהגדלת מספר הרופאים, המתמקדים ברפואת המוח ובמניעת שבץ מוח ודמנציה, בקרב קבוצות בסיכון".

 

לדבריו, "מי שמסתכל על הנתונים נכוחה, וצופה פני עתיד, מבין שהאתגר הרפואי המוביל העומד לפתחנו הוא: הפחתת נטל תחלואת המוח בישראל, ובראש ובראשונה מניעת אירועים מוחיים, ומניעה או דחיית הופעת דמנציה".

 

הערת המערכת: הנכם מוזמנים לעיין בתחקיר שערכנו בנושא, הכולל בתוכו גם ראיון עם פרופ' דויד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<