הרצאות מצגות

פרופ' חיים לוטן בהרצאתו ב-DOT 2011 : בוחן כליות ולב...איזטרול+סימבסטטין יעילים ב-CKD

08/03/2011

בהרצאה זו, מתוך כנס DOT 2011  (הכניסה לצוות רפואי בלבד) ,  ניתח פרופ' חיים לוטן (בתמונה), מנהל מערך הלב בהדסה והנשיא הנבחר של האיגוד הקרדיולוגי, את מימצאי מחקר ה-SHARP .

בתחילת ההרצאה הדגיש פרופ' לוטן את הקשר ההדוק בין רמת התפקוד הכלייתי לסיכון לתחלואת לב עם דגש על ההשפעות הצולבות.  כתוצאה מכך, אלו הסובלים גם ממחלת לב וגם ממחלת כליות (CKD) נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מכל סיבה.

כאן הזכיר לוטן כי מחקרים שבחנו יעילות טיפול בסטטינים בחולי דיאליזה לא מצאו יעילות מרשימה. עם זאת, באנליזות פוסט הוק שנעשו במחקרים קודמים נמצאה ירידה באירועים קרדיווסקולרים בטיפול בדיסליפידמיה בדרגות הקלות יותר של CKD אך מימצאים אלה מעצם טבעם (כאמור ניתוחי פוסט - הוק ולא מחקרים התערבותיים שחולים אלה היו קהל המטרה הראשי) לא הובילו לכך שיהיו הנחיות ברורות לטיפול בדיסליפדמיה בחולה הכלייתי.

סיטואציה זו , כך מסביר לוטן, היוותה את הבסיס לעריכת מחקר ה-SHARP : לערוך מחקר פרוספקטיבי, רנדומלי, כפול סמיות,  בחולי CKD שישווה בין טיפול בדיסליפדמיה (סטטינים עם איזטרול) בהשוואה לביקורת.

יעד המחקר המרכזי היה לבחון אם הורדת LDL-C בחולים אלה תשיג ירידה במוות קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב, שבץ וצורך ברהוסקולריזציה) . במסגרת היעדים המשניים נבחנו גם פרמטרים כמו הגעה לדיאליזה, אישפוזים על רקע תעוקה ועוד.

גוייסו למחקר כ-10,000 חולים ,כולם עם תפקוד כלייתי ירוד כשקבוצה אחת הייתה עדיין לפני דיאליזה וקבוצה שנייה כבר במסגרת טיפולי דיאליזה. כל החולים היו ללא היסטוריה של אירועים קרדיווסקולרים ולא הייתה להם בעת הכניסה למחקר התוויה להתחיל טיפול להורדת LDL-C או התוויית נגד לטיפול זה.

בהציגו את התוצאות ציין לוטן כי לאחר 5 שנות טיפול (בשיעורי היענות גבוהים יחסית) נמצא שהקבוצה שטופלה בסימבסטטין ואיזטרול השיגה ירידה של 17% באירועים המרכזיים כשמבחינת LDL-C הייתה ירידה ממוצעת של 32 מ"ג/ד"ל. לוטן מדגיש כי היחס בין הירידה ב-LDL-C ולסיכון לאירועים קרדיווסקולרים דומה לזה שנצפה במחקרים אחרים בקבוצות חולים אחרות.

בניתוח לפי תתי קבוצות אותו הציג לוטן , נמצא שהאפקט המגן של הורדת ה-LDL-C היה חזק יותר בקבוצה של החולים שהיו טרום דיאליזה. לוטן ציין גם שבניתוחי תתי קבוצות נוספות נצפתה במרבית הקבוצות הירידה בסיכון הקרדיווסקולרי בקרב מקבלי הטיפול באיזטרול וסימבסטטין.

עם זאת, מדגיש לוטן, כי לטיפול המשולב לא הייתה השפעה על יעד המחקר המשני שבחן את ההשפעה על התפקוד הכלייתי. שיעורי ההגעה לצורך בדיאליזה היו דומים בשתי קבוצות הטיפול.

נקודה חשובה שמזכיר לוטן היא שמבחינת בטיחות וסיכון לסרטן לא היה הבדל בין הקבוצות. כך גם לגבי תופעות לוואי.

בסיכום, לוטן טוען שניתן להסיק ממחקר זה שטיפול להפחתת LDL-C בחולי CKD שאינם עדיין בדיאליזה באמצעות הקומבינציה של איזטרול וסימבסטטין מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים. פרופ' לוטן אף ציין שמסקנה זו לגבי השילוב של איזטרול וסיבמסטטין אפשר להרחיב גם לגבי מטופלים אחרים, לאוו דווקא חולי כליות, הנמצאים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולרים.

לצפייה והאזנה להרצאה המלאה  - נא להקליק כאן

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<