חדשות

איגוד רופאי בריאות הציבור : לדאוג לציבור, בעזרת המדע. מערכת אי-מד: לבחון באמצעות מודל אפידמיולוגי חלופה של התמקדות באוכלוסייה שבסיכון ו''שיחרור'' מבוקר של שאר האוכלוסייה והמשק מהמגבלות

12/03/2020

מאת מערכת אי-מד

איגוד רופאי בריאות הציבור יוצא היום בקריאה למערכת הבריאות ולציבור שכותרתה : לדאוג לציבור, בעזרת המדע 

להלן ההודעה:

אנו מגבים את החלטת משרד הבריאות להגביל בשלב זה התקהלויות מעל 100 איש. זהו צו השעה. עלינו לנקוט בצעדים מאתגרים של ריחוק חברתי על מנת להגן על בריאות הציבור ובמיוחד על הקשישים והחולים במחלות כרוניות.
 
כפי שהתרענו בחודש האחרון שוב ושוב, יש צורך להגדיל בדחיפות את הניטור המעבדתי-אפידמיולוגי על מנת לאסוף נתונים חיוניים לקבלת החלטות מושכלת, על בסיס מידע ומדע. 
 
 יש צורך "לגייס את המילואים" של מערכת הבריאות, להוסיף משאבים ולקדם את ההיערכות.
 
בכל החלטה יש לקחת בחשבון את בני האדם המושפעים ממנה ולדאוג לציבור למענה ועזרה לפי הצורך.  יש לקבוע את התנאים הנדרשים לטיפול ביתי ובמקביל לפתח מסגרות מתאימות נוספות לטיפול בחולים קלים שאינם מתאימים לטיפול ביתי.
 
על מנת לשמור על אמון הציבור ולהזים החשש לשיקולים פוליטיים, יש לכנס  כבר מחר ועדת פיקוח פרלמנטרית שקופה ובליווי אנשי מקצוע בבריאות הציבור אשר תלוה את תהליך קבלת ההחלטות. מצב החירום בבריאות הציבור חייב להיות מעל לכל מחלוקת פוליטית.
 
עד כאן לשון ההודעה.
 
הערת המערכת:  אנו מצטרפים לקריאה ורוצים להוסיף עוד משהו.. אנו ממליצים לבחון ולשקול חלופות נוספות לדרך ההתמודדות, ולעשות זאת באמצעות הכנת מודלים אפידמיולוגיים/בריאותיים/כלכליים אשר יסייעו בהערכת המשמעויות של חלופות נוספות להתמודדות תוך לקיחה בחשבון של התוצאים הצפויים מבחינת תחלואה ותמותה ומחיר כלכלי ישיר ועקיף של המשק.  מנכ"ל משרד הבריאות אמנם אומר שוב ושוב, ובצדק, שאם תהיה קריסה בריאותית היא בהכרח תהיה גם כלכלית, ולכן הצעדים החריפים והדרמטיים נכונים גם בריאותית וגם כלכלית. אבל בתוך זה, יש מקום גם לבחון ולהעריך עוד חלופות, ולעשות זאת אף באופן שקוף ומדעי.
 
למשל, מה לגבי מדיניות שבה עיקר המאמץ יתמקד באוכלוסייה הפגיעה, לצורך העניין אנשים מעל גיל 65 עם מחלות רקע (מחלות לב, סוכרת, נשימה, מערכת חיסונים מוחלשת), ומאידך את שאר האוכלוסייה ל"שחרר" ולהנחות להתנהגות רגילה ומוכרת של שפעת עונתית.
 
כלומר להנחות אוכלוסייה זו שבסיכון להוריד פרופיל ככל הניתן, לוודא שכל החיסונים המומלצים ניתנים (עם דגש אולי על חיסונים נגד דלקת ריאות), לנטר מקרוב ככל האפשר קבוצה זו ולוודא טיפול  מהיר ונמרץ במידה ויש סימפטומים או תוצאה חיובית לנגיף.
 
עבור שאר האוכלוסייה אפשר יהיה לשקול הקלה במדיניות הבידודים, ואולי גם התכנסויות, עם המשך ההנחיה החשובה לכניסה לבידוד עצמי במידה ויש סימפטומים, או ממצאים חיובים לנגיף.
 
יכול להיות שבבחינה באמצעות מודל סימולציה אפידמיולוגית שתנסה על בסיס הנחות יסוד של מקדם הדבקה תחת שתי החלופות, שיעורי תחלואה קשה ועוד , יימצא למשל שהחלופה הנוכחית תהיה מן הסתם עדיפה  מבחינת סך מספר מקרי הקורונה אך ללא הבדל, ואולי אפילו עם פחות מקרים חמורים ? ומאידך, הפחתה משמעותית במחיר הכלכלי והחברתי של כלל הציבור ?
 
חשוב להבהיר, זו לא הצעה לשנות מדיניות, זו הצעה לשקול ולבדוק באופן מושכל על בסיס מודל מסודר ורציונלי, כולל כמובן ניתוח רגישויות לפרמטרים והנחות שונות (שכן ברור שאנו נמצאים עדיין בתנאי אי וודאות). את תוצאות המודל צריך להביא לידי מקבלי ההחלטות, ויש להניח שהבסיס לקבלת ההחלטה יהיה טוב ומדעי יותר, כפי שבדיוק ממליץ גם איגוד רופאי בריאות הציבור.  
 
 
 
 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני