חדשות

תגובות תמיכה רבות של רופאים למכתב למערכת הארץ ''אשליית מכונות ההנשמה''

17/04/2020

מאת מערכת אי-מד

מכתב למערכת ע"י רופאה המכונה במכתב "מישהי מבפנים"  שפורסם היום ב"הארץ" מעורר תגובות רבות בקרב רופאים רבים, בעיקר תגובות תמיכה.

במכתב מסבירה הכותבת שבלי קשר לקורונה, הנשמה של חולה קשיש מסתיימת הרבה פעמים במוות. אבל בימים כתיקונם, כאשר לא יוצאת כל שעה הודעה לתקשורת על חולה שנפטר מקורונה, הפנימאים יודעים גם לפנות למטופל הקשיש ולשאול אם יהיה מעוניין בהנשמה. רבים בוחרים שלא, מציינת המחברת.

אלא שכעת, בימי הקורונה, כשהמשבר מנוהל ע"י "אנשים שאינם עוסקים ברפואה באופן פרקטי, שלא חוו את החולים במסדרון, אפילו לא בחדרי האשפוז, ולא ראו איך הדברים נראים מבפנים" המטרה הפכה להציג נתונים לפיהם אף אחד בישראל במהלך מגפת הקורונה לא נפטר בגלל חסר במכונות הנשמה... והערך החשוב של חמלה ומניעת סבל הופך להיות משני. הכותבת מוסיפה שהתפקיד החשוב ביותר של מערכת הרפואה כיום היא למנוע מאותם קשישים להידבק, מכיוון שלאחר שנדבקו ויפתחו חלילה מחלה קשה שום מכונת הנשמה כבר לא תעזור.

היא מוסיפה גם שאף אחד לא מדווח על הזקנה שנפטרה בגלל זיהום של חיידק עמיד שנרכש בבית החולים, אבל הקורונה היא כעת באופנה..

 בווטצאפ  כתבי הבריאות התייחסה אחת הכתבות למכתב ב"הארץ" וכתבה : "אני חייבת להגיב ולומר, שהרופאים אולי התרגלו לשחק את אלוהים ובמקרים רבים להכריע מי יחיה ומי ימות. אבל בואו לא נשכח שזה כתוצאה ממחסור ומאילוצים, ולא הדרך המוסרית והאנושית להתנהל בה. מנסיון אישי עמוק עם חולים שהתאוששו כנגד כל הסיכויים - לא תמיד ההחלטה ה"הגיונית" היא הנכונה. במדינה מתוקנת עם מערכת בריאות שתואמת את צרכי תושביה כל אחד ראוי לקבל סיכוי אמיתי להחלים ולהמשיך לחיות."

על הערה זו הגיבו מספר פנימאים בכירים כך (הועבר ע"י דוברת איגוד הרפואה הפנימית):

פרופ אלון הרשקו, הדסה: כפי שמשתקף בכתבה, הצלת חיים איננה המשימה היחידה. לא פחות חשוב זה להבין ביחד עם החולה שהחיים הגיעו לקיצם ולוודא שהסוף יהיה נכון ואנושי. גם לכך צריך פנאי ותשומת לב שנגזלים במערכת לחוצה ולא מאורגנת.

פרופ נמרוד מימון, סורוקה: בדיוק להיפך
ההחלטה הקלה של מי שרואה עצמו כאלוהים כל יכול היא להנשים חולה חסר סיכוי - את זה יכול לעשות כל אחד כל מתמחה כל סטאגר וכל פאראמדיק
ואפילו בלי לצאת מהמשרד אנו יכולים להביא להנשמת החולה
ההחלטה הרבה יותר נכונה מורכבת ואנושית היא לדבר עם המשפחה להתעמק בתיק ובבעיותיו הרפואיות לשקול מי החולה מה התועלת ומה רצונותיו ואז לקבל החלטה על המשך הטיפול ...

 ד"ר דרור דיקר, השרון: חוסר תובנה מוחלט.
הגישה הבסיסית של כולנו היא להביא מזור ובמידה ולא ניתן אזי להפחית סבל. מתוך השקפת העולם הזו נגזרים כל מעשינו בשיתוף מוחלט של החולה ומשפחתו.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<