ראומטולוגיה

המדריך למניעה, אבחון וטיפול בכאבי גב/מאת ד”ר עודד קמחי, עורך ריאומטולוגיה

(*) ד”ר קמחי מומחה לריאומטולוגיה ומחלות פנימיות, בי”ח מאיר

כאב גב הינו הסיבות הנפוצות לפנייה לרופא, עד שמונים אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת תסבול בשלב כלשהו בחייה מכאב גב. כאב הגב גורר השפעות משמעותיות על איכות ואורח החיים בתחומים רבים. במחקרים אחדים נמצא שעד שבעים אחוז מהפונים לעזרה בשל כאב גב מוותרים על פעילות גופנית, כשישים אחוז אינם מסוגלים לבצע מטלות יומיומיות מסוימות וכארבעים וחמישה אחוז מוותרים על פעילות מינית בשל מצבם.

גורמי הסיכון לכאב גב הם עישון, עודף משקל, גיל מבוגר ועבודה פיזית קשה או מנגד עבודה הכרוכה בישיבה ממושכת. גורם נוסף המשפיע לשלילה הינו הגורם הפסיכולוגי הכולל לחץ נפשי מתמשך, תחושת דיכאון וכו’. באופן מפתיע, הקשר בין בעיות מבניות של עמוד השדרה להפרעה תפקודית בשל כאב גב הינו חלש יותר ושכיח פחות משאר הגורמים שפורטו לעיל.

סוג הכאב הנפוץ ביותר הינו כאב הגב המכאני, שם כולל לקבוצת כאבים שאינם נובעים מדלקת, גידול או זיהום.

כאב גב הנובע מעומס או מתח (Strain )

כאב הגב הנפוץ ביותר, הוא כאב הגב המכאני המוכר לחלק גדול מהאוכלוסייה כ”גב תפוס”.

מאפייני הכאב:

כאב זה מופיע באופן פתאומי לעיתים בעקבות מאמץ משמעותי, ופעמים רבות תוך כדי תנועה יומיומית של עמוד השדרה. הכאב נמשך מספר ימים והמקור האנטומי לכאב אינו ברור אך ניכר שחלק גדול ממנו נובע מהתכווצות עזה של שרירי הגב. המאפיין של כאב מכאני הוא השיפור המשמעותי בזמן מנוחה ובעיקר שכיבה.

אופן הטיפול:

במרבית המקרים הכאב חולף מאליו, בעזרת מנוחה או בשילוב תרופות נוגדות כאב.

אופן המניעה:

הדרך הטובה ביותר למנוע כאב גב מכני הוא להתעמל בקביעות באימון שאינו מעמיס על הגב. יש להימנע ככל האפשר מלבצע מאמצים חריגים כחלק מאימון או כחלק מפעילות יומיומית. במידה ורוצים להרים חפץ כבד יש להרימו בגב ישר ולהצמידו לגוף ככל האפשר. השימוש העיקרי צריך להיות בכוח הרגליים ולא הגב.

כאב גב הנובע משינוי מבני

חלק קטן יותר מכאבי הגב המכאניים נובע משינויים מבניים בעמוד השדרה העשויים להתגלות בבדיקה הגופנית ובבדיקות ההדמיה. דוגמאות לכך הן תופעות כגון פריצת דיסק, שינויים במפרקי הגב כתוצאה משחיקה הקשורה בגיל, הפרעות מולדות בעמוד השדרה, שברים על רקע אוסטיאופורוזיס והיצרות של תעלת חוט השדרה.

מאפייני הכאב:

כאב גב על רקע שינוי מבני עלול להימשך הרבה יותר זמן מ”הגב התפוס” ועלולים להתלוות אליו סימפטומים נוספים כגון הקרנה של הכאב לגפיים התחתונות או לעכוזים, תחושת נמלול ברגליים או הפרעות אחרות בתחושה. גם כאב זה יוקל במנוחה אך במרבית המקרים יהיה בדרגה חמורה יותר ועשוי להימשך שבועות ארוכים ואף יותר. במקרים אלו, יהיה צורך להיוועץ ברופא המשפחה.

אופן הטיפול:

במרבית המקרים יופנה המטופל לבדיקת הדמיה של עמוד השדרה או לאורטופד. חולים אלו יזדקקו לרוב לאבחון ולטיפול על ידי מומחה. סוג כאב זה מצריך לעיתים התערבות פולשנית בהזרקה מקומית לעצבים היוצאים מן הגב או לניתוח לתיקון ההפרעות המבניות כפי שיתגלו    ב CT או ב MRI . גם כאן חשוב לדעת שחלק גדול מן הסימפטומים למעט המקרים החמורים יוכלו להיפתר באמצעים שמרניים של מנוחה, פיזיותרפיה ותרופות נוגדות כאב.

אופן המניעה:

מכיוון שהפרעות מבניות של עמוד השדרה הן מטבען מורכבות ושונות אין גישה כוללת אחת עבור כולן. עם זאת חיזוק שרירי הגב והבטן באופן מושכל ולעיתים בהנחיה מקצועית של פיזיותרפיסט הם אבן יסוד בתמיכה של המרכיבים הגרמיים של עמוד השדרה. הימנעות מעישון, במיוחד לאחר התערבויות ניתוחיות, היא חובה. ההחלמה והריפוי בקרב מעשנים לעומת אלו שאינם מעשנים או פסקו לעשן איטית באופן משמעותי לאחר ניתוחי עמוד שדרה.

דלקת שדרה מקשחת (Ankylosing Spondylitis )

זהו כאב גב כרוני אשר מקורו דלקתי ומאפייניו שונים מהכאב המכאני הנפוץ. הוא שכיח בעיקר בקרב צעירים ואפילו מתבגרים. מרבית הלוקים הינם גברים אך לאחרונה מספר הנשים המאובחנות עולה.

מאפייני הכאב:

המאפיין הבולט ביותר בכאב זה הוא שבניגוד לכאבי גב מסוגים אחרים, כאב הגב של החולים במחלה זו מגיע לשיאו במהלך הלילות ובבקרים. הכאב אינו מוקל בשכיבה אלא דווקא לאורך היום בפעילות רגילה. החולה עלול לסבול מהבעיה במשך תקופה ארוכה ללא אבחנה כיוון שלחלק מהרופאים ולרוב המטופלים אין מודעות לקיומה. לעיתים יתלווה כאב גב מסוג זה למחלות דלקתיות אחרות כגון פסוריאזיס ומחלות מעי דלקתיות.

אופן הטיפול:

האבחנה הסופית נעשית בעזרת בדיקות דם המעידות על דלקת והדמיה אופיינית בצילום, CT או MRI . ישנה חשיבות לאבחן את המחלה על אף שכיחותה הנמוכה יחסית (אין נתון מדויק של מספר החולים בישראל אך הוא מוערך בכ-5000) כיון שמהלכה שונה מכאב הגב הרגיל וכך גם הטיפול בה. לאורך שנים עלולה המחלה לגרום לסוג של חיבור (התגרמות) בין חוליות עמוד השדרה ולהוביל להגבלה קשה בתנועות הגב. בעבר, הטיפול היחיד במחלה היה באמצעות תרופות נוגדות דלקת מוכרות. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות נוגדות דלקת ביולוגיות. תרופות אלו המכונות נוגדי TNF , מדכאות פעילות חומר המופרש מתאי דלקת. לקבוצה זו שייכות: אנברל, הומירה, רמיקייד וסימפוני. תרופות אלה שינו את איכות החיים של הלוקים במחלה בצורה משמעותית והינם תוספת חשובה לארסנל הטיפולי במחלה.

המחלה אינה ניתנת למניעה כיון שחלקה הגדול על רקע תורשתי. עם זאת, סוברים כיום כי אבחון מוקדם בעזרת מודעות מוגברת ימנע את הנזק שגרמה המחלה בעבר.

דלקת מקשחת של עמוד השדרה מאובחנת ומטופלת על ידי ריאומטולוגים ועל כן חשוב שיהיו מעורבים משלב מוקדם במקרה של חשד לבעיה דלקתית.

האבחנה הרפואית

הסטטיסטיקה אומרת כי רוב כאבי הגב הם כאמור מכאניים פשוטים ויחלפו ללא התערבות או עם התערבות מינימאלית. הסימנים המזהירים בדבר כאב גב המצריך אבחנה מעמיקה וטיפול הינם:


  • עלייה בחום הגוף; תופעה אשר אינה מלווה בדרך כלל כאב גב ונוכחותה מעוררת חשד לזיהום בעמוד השדרה עצמו או באיברים האחרים הגורמים לכאב המוקרן לגב.


  • ירידה במשקל, עלול להוות סימן למחלה כללית. כאב גב המופיע בהקשר זה מצריך בחינה מערכתית.


  • טראומה במבוגרים; כאב גב המופיע לאחר טראומה מינימאלית באנשים מעל גיל חמישים מצריך התייחסות מעמיקה יותר בשל עלייה בשכיחות של אוסטיאופורוזיס וגידולים שונים בגילאים אלו.


  • כאב הנמשך יותר משישה שבועות אינו מאפיין כאב מכאני פשוט ומחייב המשך בירור.


  • חסר תחושתי או חולשה בגפיים התחתונות מחייבות הפניה להדמיה ולטיפול בדחיפות התלויה בחומרת המצב.


  • כאב גב המלווה בחוסר שליטה על הסוגרים מחייב התייחסות מיידית.

מכאן שבסדרה קצרה של שאלות ובבדיקה כללית ונוירולוגית של המטופל, הרופא יכול להחליט בביטחון רב יחסית האם מדובר בבעיה קלה או כזו המצריכה חקירה נוספת. מרבית רופאי המשפחה מבצעים אבחנה ראשונית זו באופן יומיומי. במידת הצורך, אבחנה מעמיקה יותר מבוצעת באמצעות בדיקות הדמיה או פנייה לאורטופד או נוירו-כירורג. במקרים בהם קיים חשש לדלקת יופנו המטופלים לטיפול של ריאומטולוג.

מקורות:

   Carragee, Persistent Low Back Pain, N Engl J Med

   2005;352:1891-8.

  Haroon, Ankylosing Spondylitis, Bulletin of the NYU Hospital for Joint Diseases 2010;68(3):171-4

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה