מאמרי מערכת

הערותיו של ד''ר עודד קמחי, עורך מדור ראומטולוגיה, לידיעות בנושא תרומבופיליה וטיפולי פוריות, גאוט ותרופות לטיפול ביתר לחץ דם והתערבות אנדווסקולארית לטיפול בחולים עם Takyasu Arteritis

08/02/2012

להלן התייחסותיו של ד"ר עודד קמחי, עורך מדור ראומטולוגיה, למספר ידיעות שפורסמו באתר בימים האחרונים.

 

סקירה להערכת תרומבופיליה ותוצאות טיפולי פוריות

מקובל לעשות הפרדה בין  סינדרום  APL A  עם ביטויים סיסטמיים לסינדרום עם ביטויים מיילדותיים. הקשר בין שתי ההסתמנויות הקליניות אינו ברור . מקובל למשל שנשים עם ביטוי מיילדותי בלבד לא זקוקות לטיפול נוגד טסיות או קרישה מחוץ ללידה או משכב הלידה. מאמר זה מתייחס לשאלה ספציפית זו ומגלה כי שיעור האירועים הטרומבוטיים הסיסטמיים לאחר הופעת ביטוי מיילדותי של APS  נמוך באופן אבסולוטי  אך עדיין גבוה יותר מבאוכלוסיה הכללית ויותר מבאוכלוסיית הנשים עם מדדי קרישיות יתר אחרים וזאת על אף שהחולות טופלו באופן פרופילקטי על ידי אספירין. האם בעקבות מאמר זה צריך לשנות את הטיפול בחולות ? המאמר מדגיש כי האירועים הטרומבוטיים שמחוץ להריון הופיעו בעיקר אצל חולות עם LUPUS ANTICOAGULANT.  האם חולות אילו זקוקות לטיפול מונע אגרסיבי יותר בסיטואציות מועדות?  לצורך החלטה ברורה באשר לכך ידרש  מחקר התערבותי.

 

הסיכון להיארעות גאוט עם נטילת טיפול בתרופות לאיזון יתר לחץ דם

הקשר בין יתר לחץ דם והיפראוריצמיה הוא מורכב ואולי סיבתי ולא רק נסיבתי. האינטראקציה בין רמת UA  לשימוש בתרופות ליתר לחץ דם ובעיקר תיאזידים מוכרת שנים רבות. מאמר זה מבסס את הידע על בסיס כמות גדולה מאוד של חולים ומוסיף לרשימה תרופות שעד כה פחות "נחשדו"  ( חוסמי ביתא ,חוסמי ACE וחסמי AT2 שאינם LOSARTAN ). לעומתם LOSARTAN וחוסמי סידן הם בעלי השפעה "מגנה". קרוב לודאי שחלק ממאמצינו להפחתת רמת UA צריך להיות הפחתה או שינוי של הטיפול התרופתי האנטי-היפרטנסיבי, מעשה שמחייב את הריאומטולוג לנקוט עמדה מול רופא המשפחה בסוגיה שבדר"כ היא נחלתו של האחרון. בעידן ה POLYPHARMACY  ובעיקר בגיל המבוגר יתכן שלגישה זו יהיו מספר יתרונות. בחולים הנדירים עם רגישות לאלופורינול זה עשוי להיות הטיפול היחיד.

 

השוואה בין התערבות ניתוחית והתערבות אנדווסקולארית לטיפול ב-Takayasu Arteritis

פרסומים מקוריים על TAKAYASU  הם נדירים ופרסום של סדרה גדולה עם מעקב ארוך טווח הוא סיבה לדיווח. קבוצה צרפתית זו מעלה את השאלה לגבי השיטה המועדפת להתערבות -אנדו-וסקולרית לעומת ניתוחית.  בכ 40% מההתערבויות חלו סיבוכים  בסה"כ, עם שיעור סיבוכים קטן יותר בקרב המנותחים. התברר שוב שאין דינה של וסקוליטיס כדינה של אטרוסקלרוזיס . כלומר הגורם הפרוגנוסטי הקובע הוא מידת הדלקת הסיסטמית בזמן ההתערבות. כאשר הדלקת אינה בשליטה הפרוגנוזה גרועה ( כ  60% סיבוכים) ללא קשר לסוג ההתערבות. לצערנו המחקר אינו נותן תשובה לגבי יעילות ההתערבות הפרמקולוגית ונותר לקוות שתרופות יעילות יותר תמצאנה לשליטה בדלקת. אז יהיה אולי ניתן להתייחס שוב לשאלה המכנית.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<