חדשות

השוואת היעילות והבטיחות של טיפול תוך-ורידי או תת-עורי ב-Belimumab בשילוב עם טיפול סטנדרטי בחולי לופוס (Lupus)

10/01/2018

 

במאמר שפורסם בכתב העת Lupus מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי Belimumab (בנליסטה) במינון 1 או 10 מ"ג/ק"ג במתן תוך-ורידי ו- Belimumab במינון 200 מ"ג במתן תת-עורי, בשילוב עם טיפול סטנדרטי, הינו משטר יעיל לטיפול בלופוס פעילה, ללא סיכון משמעותי לאירועים חריגים משמעותיים.

 

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של מתן תוך-ורידי או תת-עורי של Belimumab, בהשוואה לפלסבו, בחולים עם לופוס פעילה. הם השלימו מטה-אנליזה לשילוב העדויות הישירות והעקיפות ממחקרים אקראיים ומבוקרים לבחינת היעילות והבטיחות של Belimumab במינון 1 מ"ג/ק"ג ו-10 מ"ג/ק"ג במתן תוך-ורידי ו- Belimumab במינון 200 מ"ג בזריקה תת-עורית, כמו גם פלסבו, בחולים עם פלסבו פעילה למרות טיפול סטנדרטי.

 

החוקרים זיהו חמישה מחקרים אקראיים ומבוקרים (3,460 חולים). שיעורי התגובה לפי SRI (SLE Responder Index) לאחר 52 שבועות היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Belimumab במינון 10 מ"ג/ק"ג, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 2.63). בדומה, שיעורי התגובה לפי SRI היו גבוהים יותר משמעותית עם Belimumab במינון 1 מ"ג/ק"ג ו- Belimumab במינון 200 מ"ג במתן תת-עורי, בהשוואה לפלסבו (יחסי סיכויים של 2.42 ו-1.71, בהתאמה).

 

מניתוח SUCRA (Surface Under the Cumulative Ranking Curve) עלה כי Belimumab במינון 10 מ"ג/ק"ג הינו הטיפול בעל הסיכוי הכי גבוה לשמש כטיפול הטוב ביותר להשגת תגובה, לאחריו Belimumab במינון 1 מ"ג/ק"ג, Belimumab במינון 200 מ"ג במתן תת-עורי ופלסבו.

 

עם זאת, כאשר החוקרים השמיטו מחקר אחד שהדגים שיעורי תגובה נמוכים בהשוואה לשלושת המחקרים האחרים (11% לעומת 33%, 40%, 48%), הם מצאו כי Belimumab במינון 200 מ"ג במתן תת-עורי ו- Belimumab במינון 10 מ"ג/ק"ג היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לשמש כטיפול הכי טוב להשגת תגובה, לאחריהם Belimumab במינון 1 מ"ג/ק"ג ופלסבו.

 

מספר האירועים החריגים החמורים לא היה שונה משמעותית בין ארבע אפשרויות הטיפול.

 

Lupus. 2018 Jan;27(1):112-119

 

לידיעה ב-PubMed

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<