ראומטולוגיה

שיעורי התמדה גבוהים יותר ל- Etanercept לעומת adalimumab בחולי ankylosing spondylitis על רקע יעילות קלינית דומה (מתוך Scand J Rheumatol)

נעה גינזבורג BSc

ממחקר חדש עולה כי לא נרשם פער מובהק בהגעה לפעילות מחלה מתונה בחולי-Ankylosing Spondylitis (AS) בהשוואה בין הטיפול ב-etanercept (אנברל) ל-adalimumab (יומירה) לפי מדד ASDAS-CRP. בנוסף, נמצא כי שיעור ההתמדה לטיפול היה גבוה יותר עבור ה-etanercept לעומת ה-adalimumab, אך החוקרים מסייגים ומציינים שלא ניתן לשלול סיכון להטיה.

מטרת המחקר היתה להשוות בין שיעורי ההתמדה בטיפול, והתגובות הקליניות במהלך שנתיים של מעקב בחולי AS שטופלו ב-etanercept או adalimumab כטיפול שגרתי.

המעקב נערך אחר חולי AS שלא טופלו לפני כן בתרופות ביולוגיות, וקיבלו etanercept (בקבוצה בה 163 מטופלים) או adalimumab (עם 82 מטופלים). סיבות להפסקת הטיפול היו חוסר יעילות, תופעות לוואי חריפות, אובדן מעקב אחר המטופל, תכנון של הריון או הופעה של אובאיטיס.

דרגת הפעילות של המחלה הוערכה באמצעות מדד ASDAS-CRP (ר”ת Ankylosing Spondylitis Disease Activity Score using C-reactive protein), כשדרגה מתונה של פעילות המחלה הוגדרה כ-ASDAS-CRP נמוך מ-2.1.

החוקרים מצאו כי בלמעלה מ-30% מהמטופלים (32.9%, או 27 מטופלים) בקבוצת ה-adalimumab וב-18.4% (30 מטופלים) בקבוצת ה-etanercept הופסק הטיפול. אנליזת רגרסיה מסוג Cox הראתה כי היה פער מובהק בשיעור ההתמדה בטיפול , כלומר שיעור גבוה יותר של הפסקת הטיפול בתרופת ה-adalimumab לעומת החולים שטופלו ב-etanercept, עם יחס סיכונים (HR) של 2.1 (ו-95% (CI) ו1.3-4.5, p = 0.005) ; כאשר הנתונים עברו התאמה לערפלנים התוצאות היו HR 2.5, עם 95% CI ו- 1.3-4.5, p = 0.006].

לא נמצא הבדל מובהק לאחר שנתיים של מעקב בממוצע ASDAS-CRP בין שתי קבוצות המטופלים (1.9 ± 1.1 בקבוצת ה-adalimumab ו- 2.0 ± 0.9 בקבוצת המטופלים ב-etanercept  , כש-p = 0.624); מתוך 34 מטופלים, 23 (67.6%), בהשוואה ל-71 מתוך 117 (60.7%) הגיעו לציון ASDAS-CRP  מתון עבור פעילות המחלה, בהתאמה, עם יחס סיכויים של 0.738, CI95% 0.329-1.657,כש p = 0.53).

לסיכום, החוקרים כותבים כי לא נמצא פער מובהק בין המטופלים בשתי קבוצות הטיפול בתרופות השונות בממוצע ה-ASDAS-CRP או בהגעה לפעילות מתונה של המחלה לאחר שנתיים של מעקב. עם זאת שיעור ההתמדה היה גבוה יותר באופן מובהק בקבוצת ה-etanercept לעומת קבוצת ה-adalimumab; אך החוקרים מציינים כי יש לפרש את הממצאים האלה בזהירות, מאחר שלא ניתן לשלול סיכון להטיה (allocation bias).

Scand J Rheumatol. 2018 Mar;47(2):122-126. doi:

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה