חדשות

טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים והסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (Aliment Pharmacol Ther)

10/09/2019

 

במאמר שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics  מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs), פרט לאספירין, מלווה בהפחתה תלוית-משך טיפול בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום. השפעה זו לא תועדה עם טיפול בכונדרואיטין סולפאט וגלוקוזאמין, או עם Metamizole או Dipyrone, אשר גם להן השפעה על פעילות אנזים COX-2.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה המגנה של NSAID שאינם-אספירין מפני התפתחות ממאירות, תוך הערכת דפוסי שימוש שונים. עוד הם ביקשו לבחון את ההשפעה האפשרית של תרופות להקלה תסמינית באוסטיאוארתריטיס (כונדרואיטין סולפאט וגלוקוזאמין) ו-Metamizole או Dipyrone, שגם להן השפעה על פעילות COX-2.

 

החוקרים אספו נתונים ממאגר BIFAP וכללו 15,491 מקרים חדשים ו-60,000 ביקורות שנבחרו באקראי. להערכת הקשר בין התרופות הרלבנטיות ובין סרטן מעי גס ורקטום, הם יצרו מודל סטטיסטי ייעודי.

 

השימוש בתרופות ממשפחת NSAID, לא כולל אספירין, נקשר עם סיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (יחס סיכויים מתוקן של 0.67) וההשפעה גדלה באופן ליניארי עם משך הטיפול (p<0.001). ההשפעה פחתה עם הפסקת הטיפול, אך נותרה מובהקת סטטיסטית עד שנה אחת.

 

כל התרופות הפרטניות שנבחנו הדגימו סיכון מופחת לממאירות. השילוב עם מעכבי תעלות מימן לא השפיע על ההשפעה המגנה של נוגדי הדלקת (יחס סיכויים מתוקן של 0.64).

 

מנגד, השימוש בכונדרואיטין סולפאט וגלוקוזאמין לווה בסיכון מופחת לממאירות (יחס סיכויים מתוקן של 0.79), אך הסיכון נעלם לאחר הוצאת מטופלות ב-NSAID במהלך השנה או שלוש השנים הקודמות. לא תועדה השפעה מגנה לטיפול ב-Metamizole.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי השימוש ב-NSAID, מעבר לאספירין, מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כאשר ההשפעה המגנה גדלה באופן ליניארי עם עליה במשך הטיפול.

 

Aliment Pharmacol Ther. 2019;50(3):295-305

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<