חדשות

סיכון מוגבר לזיהומים אופורטוניסטיים בחולים עם פולימיוזיטיס או דרמטומיוזיטיס (Arthritis Research & Therapy)

29/10/2019

 

במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון לזיהומים אופורטוניסטיים גבוה יותר בחולים עם פולימיוזיטיס/דרמטומיוזיטיס, בהשוואה לחולים עם מחלות ריאומטיות אחרות, כולל לופוס, סקלרודרמה, דלקת מפרקים שגרונית ותסמונת שיוגרן.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היקף הזיהומים האופורטוניסטיים והרפס זוסטר בתנאי עולם-אמיתי בחולים עם מגוון מחלות ריאומטיות. מחקר העוקבה כלל נתונים שנאספו לאורך 13 שנים והתבסס על מאגר ביטוח בריאות ארצי, להשוואת שיעורי ההיארעות של תשעה זיהומים אופורטוניסטיים בחולים עם חמש מחלות ריאומטיות.

 

במהלך השנים 2000-2013 זוהו 76,966 חולים עם אבחנה של פולימיוזיטיס/דרמטומיוזיטיס (2,270 מקרים), לופוס (15,691 מקרים), סקלרודרמה (2,071 מקרים), דלקת מפרקים שגרונית (38,355 מקרים), או תסמונת שיוגרן ראשונית (18,309 מקרים).

 

שיעורי היארעות זיהומים אופורטוניסטיים היו הגבוהים ביותר במקרים של פולימיוזיטיס/דרמטומיוזיטיס (61.3 מקרים ל-1,000 שנות-אדם), לאחר מכן, במרים של לופוס (43.1 מקרים ל-1,000 שנות-אדם), דלקת מפרקים שגרונית (25.0 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) ולבסוף תסמונת שיוגרן ראשונית (24.1 מקרים ל-1,000 שנות-אדם).

 

מניתוח סטטיסטי עלה כי בהשוואה ללופוס, זוהה קשר בין פולימיוזיטיס/דרמטומיוזיטיס ובין סיכון מוגבר משמעותית לזיהומים אופורטוניסטיים (יחס סיכון של 1.18). הסיכון לזיהומים אופורטוניסטיים היה הגבוה ביותר במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה של חמש המחלות הריאומטיות.

 

החוקרים כותבים כי נדרש מעקב זהיר ויש לשקול טיפול למניעת זיהומים אופורטוניסטיים בחולים נבחרים עם פולימיוזיטיס/דרמטומיוזיטיס, בעיקר בשנה הראשונה לאחר האבחנה.

 

Arthritis Research & Therapy 2019

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<