חדשות

מעכבי IL-17 יעילים בטיפול במחלת ankylosing spondylitis (מתוך Arthritis Research & Therapy )

18/05/2020

מאת נעה גנזבורג, Bsc

מעכבי אינטרלוקין IL-17 הם אפשרות יעילה ובטוחה לטיפול ב- ankylosing spondylitis  (או AS)  - כך לפי ממצאים של מטה אנליזה שכללה שישה מחקרים קליניים אקראיים. 

יעד המחקר העיקרי שהוצב הוא שיפור של 20% בקריטריונים של ה- Assessment of Spondyloarthritis International Society (או ASAS20) בשבוע ה-16 - וזה הושג על ידי 57.6% מהמטופלים שקיבלו secukinumab  (שם מסחרי Cosentyx) או ixekizumab (שם מסחרי Taltz), בהשוואה ל-35.3% בלבד מממשתפי המחקר שקיבלו פלצבו, עם יחס סיכונים 1.63 (ו-95% CI בטווח 1.45-1.84,וערך P<0.001).

המחקר נערך בסין, באוניברסיטת Soochow בעיר-Jiangsu, ופורסם ב-  Arthritis Research & Therapy .

בקבוצת הטיפול הפעיל זיהו החוקרים יותר זיהומים לא חמורים (27.4% לעומת 15%, יחס סיכונים 1.82, ו-95% CI 1.40-2.37 וערך P<0.001), בעיקר דלקות בדרכי הנשימה העליונות שהיו מתונות יחסית,  כמו גם דלקת באף.  

טיפול קו ראשון ל-ankylosing spondylitis , מחלה המאופיינת בנזק מבני למפרקים הסקרו-איליים ושל עמוד השדרה, כולל טיפול בתרופות מסוג NSAIDs, ובתרופות ביולוגיות למטופלים שאינם מגיבים לסוג הראשון. התרופות הביולוגיות הנפוצות הן מסוג מעכבי TNF  (או  tumor necrosis factor) - אך בין 30-40% מהמטופלים סובלים מתסמיני המחלה למרות הטיפול.

הציטוקין מעורר הדלקת IL-17 מעורב בפתוגנזה של מחלות דלקתיות שונות. ה-Secukinumab  הוא נוגדן חד שבטי שמכוון ל-IL-17A - שהיה המעכב הראשון שאושר לטיפול ב- ankylosing spondylitis. התרופה Ixekizumab  גם היא מכוונת ל-IL-17A ואושרה לטיפול בחולים עם פלאק פסוריאזיס וארתריטיס פסוריאטית, ומספר מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי היא עשויה לסייע בחולי ankylosing spondylitis. 

מעכב קולטן IL-17 A נוסף הוא brodalumab שמשמש לטיפול בפסוריאזיס וארתריטיס פסוריאטית, אך שהטיפול בו נקשר למקרים של התאבדויות במטופלים.

ע"פ החוקרים, מחקרים נוספים נערכים כיום לבחינת ההשפעה של מעכבי  IL-17 כמו bimekizumab ו- netakimab לטיפול ב-ankylosing spondylitis.

באנליזה זו החוקרים ביקשו לבחון ולסכם את היעילות והבטיחות של secukinumab  ושל ixekizumab  בטיפול ב-AS , ולכן ערכו סקירת ספרות שיטתית ומטא אנליזה שכללה 1733 מטופלים ממחקרים בשלב 3. בארבעה מחקרים שבחנו את הטיפול ב-secukinumab נכללו 777 מטופלים שקיבלו טיפול פעיל, ו-389 שהושמו בקבוצת הפלצבו. בשני המחקרים שבחנו את הטיפול ב-ixekizumab נכללו 376 בקבוצת הטיפול הפעיל ו-191 בקבוצת הפלצבו.

  המינונים שקיבלו המטופלים היו מגוונים- Secukinumab ב-75 מ"ג, 150 מ"ג, 300 מ"ג מדי ארבע שבועות (עם או ללא מינוני העמסה ) , ומינון של 80 מ"ג ixekizumab אחת לשבועיים או ארבעה שבועות.

מרבית המטופלים היו גברים, בשנות הארבעים לחייהם. כמו ביעד המחקר העיקרי, בניתוח של תתי הקבוצות עבור שתי התרופות בנפרד נמצא כי הן מציגות תוצאות טובות יותר מפלצבו.

בקבוצה שטופלה ב-secukinumab, ה-ASAS20 הושג בשבוע ה-16 לטיפול בקרב 58.4% מהמטופלים בקבוצת הטיפול הפעיל, בהשוואה ל-35.7% מהמטופלים בקבוצת הפלצבו. יחס הסיכונים כאן עמד על 1.64 עם  95% CI ו-1.41-1.89 ו- P<0.001.

עבור הקבוצה שטופלה ב-ixekizumab התוצאות היו 55.9% מול 34.6% לטובת מקבלי הטיפול הפעיל, עם יחס סיכונים של 1.63,עם 95% CI ו-1.31-2.01 וערך מובהקות של P<0.001  .  

עבור יעד המחקר השניוני, ASAS40, ההבדלים בין הטיפול הפעיל לפלצבו היו דומים: עבור הטיפול הפעיל בשתי התרופות 37.1% מול 17.6% עם יחס סיכונים 2.12 (ו-95% CI 1.75-2.56, P<0.001). כשחושב בנפרד, היחס עמד על 36.9% מול 18.8% עם יחס סיכונים של 1.97 בטיפול ב-Secukinumab מול פלצבו (עם 95% CI 1.57-2.47, P<0.001); ו-37.5% מול 15.2% במקרה של הטיפול ב-Ixekizumab מול פלצבו (עם יחס סיכונים 2.49, CI 1.75-3.57, P<0.001.  )

במטופלים שלא קיבלו נוגדי TNF בעבר תגובות ה-ASAS20 היו גבוהות יותר בהשוואה למטופלים שנחשפו לטיפול בעבר, אך הבדל הזה לא נשמר בתגובות ה-ASAS40 . 

החוקרים מציינים כי תופעות הלוואי היו שכיחות יותר בקבוצות הטיפול הפעיל לעומת פלצבו. עם זאת, לא נראה הבדל בין מקבלי הטיפול הפעיל לבין נוטלי הפלצבו בכל הנוגע לתופעות לוואי חריפות כמו זיהומים חיידקיים, הפסקה של הטיפול בגלל תופעות לוואי, או במקרי התמותה. על אף שאירעו שני מקרי מוות בקבוצת הטיפול הפעיל (אחד מהמטופלים בקבוצת ה-secukinumab מת מאוטם שריר הלב, ומטופל אחר בקבוצת ה-ixekizumab התאבד לאחר שנה של דכאון), המקרים הללו לא הוגדרו כקשורים לטיפול.

החוקרים מסכמים כי נתוני הבטיחות של הטיפול היו עקביים בקבוצת הטיפול הפעיל למחלות כמו פסוריאזיס, ארתריטיס פסוריאטית, ובחולי דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis).

לדעת החוקרים, הממצאים מעידים כי הטיפול במעכבי הציטוקין IL-17 עשוי לסייע בחולים עם מחלת ankylosing spondylitis פעילה.

 

https://www.medpagetoday.com/rheumatology/backpain/86469

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<